נאום מפקד: "הבושה גואה בנו; לצפות בשיבת השבויים מזכירה לנו את תבוסת ה-7 באוקטובר"
לקראת ערב היום נשא מפקד לשעבר של הזרוע הצפונית נאום פרידה מרגש, בו כינה את הרגע כהזדמנות לְמַשָּׁא־נֶפֶשׁ ובקשה לבחינה עצמית. לדבריו, המראה של שיבת השבויים מרעיד בו תחושת בושה וכאב, שכן הוא רואה בו תזכורת מוחשית לימים שבהם, לטענתו, נכשלו במתן הגנה לתושבים באזורי הלחימה.
המפקד ציין כי הזיכרונות מאותו "שבת השחור" עדיין טריים; הוא תיאר כיצד נלחם בזירה באותו בוקר וכיצד לאחר מכן מונה לפקד על כוחות היבשה בפעולות באזור. הקושי הגדול ביותר מבחינתו היה ההיכרות עם העובדה שהתגובה הייתה מאוחר מדי, ולכן, כך אמר, יש לפעול להפיק לקחים, להקשיב לחיילים ולשדרג נהלים כדי שלא לחזור לדפוסים ישנים נטולי ביקורת פנימית.
בהמשך דבריו הדגיש המפקד כי על כולם לקחת חלק באחריות המבצעית והארגונית, ודחק בצורך בבחינה יסודית של מתודות העבודה וההיררכיות, כדי למנוע בעתיד הישנות של אירועים דומים. הוא קרא לגישה של ביקורת עצמית ולהגברת סנכרון בין דרגות הפיקוד.
המפקד החדש של הזרוע הצפונית, שנכח בטקס, הוסיף כי על אף הישגי החזית הצפונית, אסור להניח שהאיום דעך; ההחלטה צריכה להיות להיערך לאפשרויות חדשות של האויב ולעצב תוכניות מתאימות להתמודדות עם אופני איומים משתנים.
בנאומו של המפקד החדש הובלטו גם ההשלכות האנושיות של הסכסוך: בשנים האחרונות אלפי אזרחים פונו מבתיהם בתוך המדינה תרחיש שצוין כתופעה חסרת תקדים בעידן המודרני ודובר על הצורך למנוע חזרות אותן מהלכים הכואבים.
לסיכום, המסר המרכזי של טקס הפרידה והדברים שנשמעו מטעם המפקד והחליפו הוא שחרף הבדיקה הטכנית של הכוחות והאימונים הצבאיים, כעת יש להעמיק גם בביקורת ניהולית, היבטים אנושיים ומבניים, על מנת שהמערכת הצבאית תאמץ בצורה ממשית את הלקחים שנלמדו ותהיה מוכנה לאתגרים העתידיים.
