ניתוח שפורסם טוען כי מה שמוצג כתוכנית לסיום העימות בעזה אינו מספק אופק מדיני ממשי לעם הפלסטיני, ובפועל יוצר תנאים ל"כבוש רך" של השטחים הפלסטיניים. על פי הניתוח, התוכנית מצהירה כי מטרתה היא שלום, אך למעשה מציבה את הפלסטינים בפני בחירה בין קבלת סוג של שלטון חיצוני רך לבין התמודדות עם אלימות גוברת.
הניתוח מציין כי התוכנית גובשה ללא התייעצות עם גורמים פלסטיניים רשמיים, וכי לחצים פוליטיים ותקשורתיים עשויים להציב ארגונים כמו חמאס בפני דילמה: לקבל את ההצעה או לדחות אותה צעד שיכול לשמש עילה להגברת התקפות על עזה. במילים אחרות, נטען שהתוכנית אינה פותרת את הבעיה, אלא מעמידה את הפלסטינים בפני אפשרויות קשות ובלתי צודקות.
נמסר גם כי גרסאות של התוכנית הועברו לגורמים אזוריים ולגורמי תיווך, וכי כמה צדדים דיווחו שהעותקים נשלחו לעיון אצל נציגים פלסטינים. במקביל, גורמים שונים ובהם ההנהגה הפלסטינית הגיבו לה בתגובות שנעו בין זהירות אופטימית לחשש ואף התנגדות.
האנליסטים הזהירו כי קבלת תוכניות מסוג זה עלולה להביא לתוצאות החורגות מעבר להפסקת אש זמנית, ולחזק שינויים בגאוגרפיה הפוליטית והמשפטית של השטחים הפלסטיניים תהליך שמתואר כ"כבוש רך".
