לאחרונה, אחד מהמפלגות באופוזיציה לנתניהו בישראל הגישה בקשה להקמת ״ועדת חקירה ממשלתית״ דחופה לבדיקת הכישלונות הצבאיים במבצע סערת אל-אקצה.
מפלגת ״כוחות המילואים״ ציינה בהצהרתה כי העובדה שעברו שנתיים מאז שבעה באוקטובר והממשלה עדיין לא מסרה תשובה מעידה על חוסר אחריות לאומית. לפי המפלגה, דחייה זו חייבת להסתיים. בתוך 24 שעות ניתן להקים ועדה רצינית ומוסכמת שתזכה לאמון ציבורי רחב.
הקמת הוועדה תהווה אירוע פוליטי משמעותי ותשפיע באופן ניכר על המבנה הפוליטי בישראל.
ועדה ממשלתית היא המנגנון הרשמי החזק ביותר לבחינה ובדיקה של פעולות מקבלי ההחלטות במבנה הפוליטי, הצבאי והביטחוני בישראל, ומוקמת על פי חוק ועדות חקירה (תשכח 1968). מטרת הוועדות היא בחינה מעמיקה של כישלונות ומשברים לאומיים, שלעיתים קרובות נמצאים במרכז תשומת הלב והדאגה הציבורית.
משימות הוועדה כוללות גילוי האמת, זיהוי אחריות והגשת המלצות למניעת חזרה על טעויות.
למרות שהקבינט הוא הגוף שמחליט על הקמת הוועדה, יו"ר וחברי הוועדה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, והראש הממשלה או הקבינט אינם נוטלים חלק בבחירתם. בדרך כלל, יו"ר הוועדה הוא שופט בבית המשפט העליון או שופט בדימוס.
לוועדה סמכויות נרחבות, כולל זימון עדים, חיובם למסור עדויות ובקשת מסמכים וסיווגים חשאיים. הוועדה יכולה לשאול גם בכירים ביטחוניים, בדומה לחקירה.
עבודת הוועדה מסתיימת בהגשת דוח לממשלה עם ממצאים והמלצות. אמנם החוק אינו מחייב את הממשלה ליישם את ההמלצות, אך צפוי לחץ ציבורי ופוליטי חזק ליישומן. לפי ניתוח משנת 2021, עד אז אף ממשלה לא התעלמה לחלוטין מהמלצות ועדה, אם כי לפעמים הומשו חלקית בלבד.
רקע היסטורי וועדות מפתח:
מאז חקיקת חוק ועדות חקירה ב־1968, ועדות מוקמות בתגובה למשברים גדולים בישראל. לפני החקיקה אף מוקמו ועדות לצורך גילוי האמת. עד 2009, הוקמו שש עשרה ועדות חקירה. בתקופת כהונת נתניהו כראש ממשלה נעצרו הקמת ועדות חקירה ממשלתיות.
דוגמאות מרכזיות:
ועדת אגראנט (1973) לאחר מלחמת יום כיפור לבדיקת הכישלונות הצבאיים והמודיעיניים. הוועדה הטילה אחריות על הפיקוד הצבאי אך לא על גולדה מאיר, אך לחץ ציבורי עצום הוביל להתפטרותה.
ועדת וינוגרד (2006) בחינת מלחמת לבנון השנייה. הישיבות נערכו בדלתיים סגורות, דוחות מלאים פורסמו לאחר עתירה לבית המשפט העליון.
במהלך כהונות נתניהו, הקמת ועדות הופסקה והוא טען לסיבות שונות לדחייתן. בתקופת ממשלת בנט־לפיד הוקמו שתי ועדות לבדוק אירועים מתקופת נתניהו.
מחלוקת פוליטית עכשווית:
הקמת הוועדה היא במרכז מחלוקת פוליטית בישראל, בעיקר סביב כישלונות הממשלה במבצע סערת אל־אקצה. משפחות ההרוגים, מפלגות האופוזיציה ובכירים ביטחוניים לשעבר קוראים להקמת ועדה.
נתניהו מונע את הקמתה מחשש שהוועדה תחשוף את אחריותו האישית ותפגע בסיכוייו לחזור לשלטון. דיון על הקמת ועדה ממשיכה ונחשבת לנקודת מפנה קריטית באחריות הממשלה.
לגבי מבנה וכוח:
– ממדים משפטיים: מאבק על שלטון החוק.
– ממדים ביטחוניים: פער בין הצבא לממשלה.
– ממדים חברתיים: העמקת הקיטוב בין המדינה לאזרחים.
– ממדים אסטרטגיים: למידה לטעויות עתידיות וביסוס אסטרטגיה.
– ממדים בינלאומיים: שקיפות מול בעלות ברית, במיוחד ארה״ב.
