עלא באסטי אמר בפגישה המקצועית שקיימה ביום ראשון בערב הנהלת אוניברסיטת גילאן עם החוקרים המצוטטים ביותר בעולם, כי מרצי גילאן הם מדענים מצטיינים בדירוג עולמי.
הוא הוסיף: רשימת החוקרים המצוטטים נבנתה לכל התחומים והוגדרה כה־2% המובילים בתחומים המדעיים בשני צירי זמן קצר טווח (בהתבסס על מצב הציטוטים בשנת 2024) וכן ארוך טווח (הערכת פעילות המחקר של החוקר לאורך תקופת שירותו המדעי עד סוף 2024). ברשימה זו נכללו 22 חברי סגל אקדמי ושני בוגרים מאוניברסיטת גילאן.
הוא ציין כי המאמרים הנחשבים והציטוטים שקיבלו ממחוקרי העולם הביאו לבחירתם מתוך שמונה מיליון מדענים ברחבי העולם הם נכללו ב־2% החוקרים המצוטטים ביותר.
באסטי, שהזכיר כי אוניברסיטת גילאן מדורגת במקום השמיני בין האוניברסיטאות הכוללות בארץ, הדגיש כי המדיה יכולה לתרום רבות בהבלטת הישגי החוקרים והקניין התרבותי–מדעי של המחוז.
לדבריו, הצגה נכונה וממוקדת של המובילים לא רק מפתחת את מעמדה המדעי של האזור, אלא גם מהווה תמריץ לדור הצעיר ללמוד ולפעול במחקר.
באסטי סקר את יכולותיהם המדעיות והמחקריות של החוקרים והבהיר כי כינוס זה מהווה הזדמנות יקרה ערך לנצל את ניסיונם ולהתייעץ עמם חוקרים אלה זכו לציטוטים בינלאומיים והיו להם תרומות משמעותיות להצלחתה המדעית של האוניברסיטה.
הממלא מקום ראש אוניברסיטת גילאן הדגיש כי קבוצה זו היא אחת מהקבוצות הגדולות והמשפיעות שיכולות לקדם את מעמד האוניברסיטה ברמה הלאומית והבין־לאומית, וקרא לתמיכה מכוונת בחוקרים הצעירים.
הוא הביע תקווה שהנחיותיו וניסיונם של החוקרים יהוו מפה ברורה לפיתוח עתידי, וכי בעזרת המשאבים וההכוונה ניתן לייצר דורות חדשים של חוקרים פורצי דרך שיצטרפו בעתיד לשורות המובילים המדעיים של המדינה והעולם.
עלי בבני, סגן המחקר והטכנולוגיה של אוניברסיטת גילאן, התייחס בתורו לחשיבות תרומתם של החוקרים המצוטטים בהעלאת מעמדה המדעי של האוניברסיטה.
הוא אמר כי האוניברסיטה זקוקה לשיתוף־מחשבה עם חוקרים שפרסומיהם זכו להכרה בינלאומית, וכי נוכחותם בכינוס מהווה הזדמנות נדירה להפיק לקחים ולשרטט את מסלול המחקר העתידי של המוסד.
סגן הנשיא הדגיש את הצורך בחיזוק פעילות טכנולוגית בצדו של המחקר המדעי, וטען כי התחום הטכנולוגי צריך להתפתח באמצעות תכנון מדויק ותמיכה ממוקדת.
הוא קרא גם להקמת מסגרות תמיכה לחוקרים צעירים וביטא תקווה שבניצול הקיבולת המחשבתית של המשתתפים ניתן יהיה לאפשר לצעירים נוספים לגדול ולהצטיין לצד החוקרים המובילים, ולתרום לגאוותה המדעית של האוניברסיטה.
לבסוף הדגיש באני את תפקיד התקשורת בהבלטת הפוטנציאל המדעי של המחוז: העיתונות יכולה, באמצעות שיקוף הישגי החוקרים והמנהיגים האקדמיים, לקדם הכרה ציבורית במופתים המדעיים והמחקריים המקומיים.
