סקר של מכון הדמוקרטיה בישראל: רוב הישראלים סבורים כי נתניהו צריך לקחת אחריות על האירועים של יום השביעי באוקטובר ולהתפטר

האם נתניהו צריך לקחת אחריות על האירועים של שבעה באוקטובר ולהתפטר?

כמעט חצי מאזרחי ישראל סבורים שראש הממשלה צריך לקחת אחריות ולהתפטר מיד. קרוב ל-20% סבורים שעליו לקחת אחריות אך להתפטר רק בסיום המלחמה, וחלק דומה סבור שעליו לקחת אחריות אך לא להתפטר כלל. מיעוט קטן בלבד סבור שנתניהו לא צריך לקחת אחריות ולא צריך להתפטר. התפלגות זו דומה מאוד להתפלגות שנמצאה בפברואר 2025.

עד כה, ראש הממשלה נתניהו לא לקח אחריות על אירועי שבעה באוקטובר ולא התפטר.

לפי סקרים:

• בקרב הערבים, 67% סבורים שנתניהו צריך לקחת אחריות ולהתפטר מיד, לעומת 41% בקרב היהודים.

• במרכז, וביתר שאת בקרב השמאל (יהודים), רוב גדול סבור שנתניהו צריך לקחת אחריות ולהתפטר מיד (63% ו-88% בהתאמה).

• בקרב הימין, הדעות מתחלקות שווה בין אלה שסבורים שעליו להתפטר מיד (לקיחת אחריות והתפטרות מיידית – 23%; לקיחת אחריות אך התפטרות רק לאחר המלחמה – 25%) לבין אלה שסבורים שעליו להישאר בתפקיד (לקיחת אחריות אך לא להתפטר – 27%; לא לקחת אחריות ולא להתפטר – 21.5%).

מבין אלה שסבורים שנתניהו צריך לקחת אחריות ולהתפטר מיד, הציון הממוצע שהוענק לו על ניהול המלחמה נמוך מאוד (לכלל המדגם: 1.32).
מבין אלה הסבורים שעליו לקחת אחריות אך להתפטר רק לאחר המלחמה, הציון הממוצע גבוה יותר משני, אך עדיין מתחת לנקודת האמצע – 2.86.
מבין אלה הסבורים שעליו לקחת אחריות אך לא להתפטר, הציון הוא 4.07.
מבין אלה הסבורים שהוא לא צריך לקחת אחריות ולא להתפטר, הציון הממוצע הוא 4.45.

כלומר, בקרב מי שסבורים שנתניהו לא צריך להתפטר, הדירוג שלו על ניהול המלחמה גבוה הרבה מעל לממוצע.

המעמד הבינלאומי של ישראל בהשוואה לפני שבעה באוקטובר

רוב האוכלוסייה סבור שהמעמד הבינלאומי של ישראל כיום גרוע יותר מאשר לפני שבעה באוקטובר (לכלל המדגם – 73%; יהודים – 76%; ערבים – 60%).

זו גם דעת הרוב בכל אחד משלושת המחנות הפוליטיים בקרב היהודים, אם כי אחוזי הרוב משתנים: 95% מהשמאל, 87% מהמרכז, ו-69% מהימין סבורים שמעמדה הבינלאומי של ישראל ירד.

מטרות המלחמה

לפי 65% מכלל המדגם, המטרה המרכזית של המלחמה בעזה כיום צריכה להיות החזרת השבויים הביתה. חלקם של המשתתפים התומכים בגישה זו עלה באופן מתמיד מאז ינואר 2024, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים. בכל הסקרים שהתקיימו עד כה, אחוז גבוה יותר מהערבים מאשר מהיהודים סברו שזו צריכה להיות המטרה העיקרית.

במקביל, חלקם של אלה המצביעים על ההפלת חמאס כמטרה העיקרית ירד בשתי הקהילות, אם כי גישה זו עדיין מובעת על ידי אחוז ניכר של יהודים ביחס לערבים.

בעוד שבמחנה השמאל ובמרכז (בקרב יהודים) מרבית משמעותית סבורים שהחזרת השבויים צריכה להיות המטרה הראשית (בהתאמה 94% ו‑80%), רק פחות ממחצית במגזר הימני (48%) סבורים כך, ואילו 41% במחנה הימין מציינים כי להפיל את חמאס צריכה להיות המטרה העיקרית.

דירוג ביצועי בכירים בניהול המלחמה

כל הבכירים ששאלנו לגביהם, הן בממשלה והן מחוצה לה, קיבלו דירוג ביצועים נמוך מהציון הממוצע (3), למעט ראש מטה צה"ל, שקיבל ציון ממוצע מעט גבוה יותר (3.26 בכלל המדגם, 3.55 בקרב יהודים, אך רק 1.89 בקרב ערבים).
ראוי לציין שגם בשנה שעברה, כל הבכירים שנבדקו (כולל ראש המטה דאז, הרצי הלוי) קיבלו ציון ממוצע נמוך מהנקודה האמצעית.

ציון ממוצע ראש הממשלה נתניהו השנה בקרב יהודים הוא 2.78, גבוה יותר מאשר בשנה שעברה (2.33). בקרב הערבים, ציון ראש הממשלה עלה במעט מ-1.38 ל-1.49.
גם השנה, דירוג ביצועי כל הבכירים בקרב ערבים נמוך יותר מאשר בקרב יהודים. היוצא מן הכלל היחיד הוא יאיר לפיד, מנהיג האופוזיציה, שבקרב הערבים (2.46) קיבל דירוג גבוה יותר מאשר בקרב יהודים (1.84).

לפיד, ראש האופוזיציה, קיבל השנה את הציון הנמוך ביותר מכל הבכירים בקרב המדגם היהודי (1.84, לעומת 2.00 בשנה שעברה).
בן גביר, שר הביטחון הלאומי, קיבל השנה גם את הציון הנמוך ביותר בקרב הערבים (1.20, כמו בשנה שעברה). בקרב היהודים, ציון הממוצע שלו עלה מ-2.05 ל-2.34.
שר האוצר, סמוטריץ', שלא נכלל בשאלה זו בשנה שעברה, קיבל את הציון השני הנמוך ביותר בקרב יהודים (2.11) וערבים (1.29).
שר הביטחון, קץ, שלא נכלל גם הוא ברשימה בשנה שעברה, קיבל את הציון השלישי הגבוה ביותר בקרב יהודים (2.60), אחרי ראש מטה צה"ל, זמיר, וראש הממשלה נתניהו. הוא גם דורג שלישי במדגם הערבי, אך עם ציון נמוך יותר (1.57).

הפערים בדירוגים בין המחנות הפוליטיים השונים (בקרב יהודים) גדולים מאוד. זמיר, ראש מטה צה"ל, הוא הבכיר היחיד שקיבל הערכה גבוהה בכל המחנות (למרות שהציון שלו במחנה השמאל נמוך מעט מהמרכז והימין).
שאר הבכירים שנויים במחלוקת, וקיימים פערים גדולים בין הדירוגים שניתנו להם על ידי שלושת המחנות הפוליטיים.

במחנה הימין, ציון ראש הממשלה נתניהו קרוב מאוד לציון של ראש המטה, זמיר, ובפועל ציוןו עלה באופן משמעותי בהשוואה לשנה שעברה. ציון נתניהו גם עלה במחנה המרכז. מנגד, במחנה השמאל, ציוןו ירד במעט בהשוואה לשנה שעברה.

הפופולריות של לפיד, מנהיג האופוזיציה, ירדה באופן ניכר בהשוואה לשנה שעברה בקרב השמאליים והמרכזיים.
ציון בן גביר, שר הביטחון הלאומי, נותר יציב יחסית בשמאל, אך עלה במרכז ובימין.

כאמור, שר הביטחון, קץ, לא נכלל בשאלה זו בשנה שעברה. כצפוי, ציוןו בשמאל נמוך יותר מהמרכז והימין.
שר האוצר, סמוטריץ', קיבל ציון נמוך מאוד בשמאל ובמרכז, ובימין ציון גבוה יותר.