כלכלת איראן נכנסת לחודש אחרות עם מציאות חדשה; מצד אחד שלוש המדינות האירופיות החברות בהסכם הגרעין ניסו להפעיל את מנגנון הסנפבק במטרה להגביר את לחץ הסנקציות על המשק האיראני, אך בעקבות זאת לא רק שייפתה תקופת החלטה 2231 אלא שגם חברי תנועת המדינות הבלתי־מזוינות המונה כ־120 מדינות הביעו תמיכה בעמדה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית.
לצד זאת נולדה גישה חדשה במדיניות הכלכלית הממשלתית לגבי שיפור סביבת העסקים, המבוססת על חבילת מדיניות חדשה של משרד הכלכלה שממוקדת במדיניות עמידות נגד לחצים. גישה זו של משרד הכלכלה משמעה שבעת לחצים כלכליים חיצוניים המבנה הכלכלי לא רק שעמיד, אלא באמצעות רפורמות פנימיות ויצירת מסלולים חדשים ימשיך להתגמש ולהתחזק.
אישור 928 מיליון דולר להשקעות זרות בחודש תשרי
המשרד עבר מתפיסה פסיבית של עמידות לגישה אקטיבית שמטרתה לנטרל לחצים באמצעות העמקת שיתופי פעולה כלכליים עם המזרח והאזור. בהקשר זה אישור 666 מיליון דולר במסגרת הישיבה השביעית של ועדת ההשקעות הזרה השנה, שהתקיימה בראשית תשרי בראשות סייד עלי מדניזאדה שר הכלכלה, נחשב לתשובה כלכלית חכמה ללחצים הפוליטיים ממערב.
בישיבה האחרונה של הוועדה הובאו לבחינה 53 בקשות להשקעה זרה בענפים מגוונים כולל תעשייה, אנרגיות מתחדשות ותחנות סולאריות, תעשיית רכב, כרייה, חממות, תרופות ובריאות, דיור, תחבורה בינלאומית, שירותים ותעשיות נוספות. ההשקעות הוצעו על ידי משקיעים ממדינות שונות ביניהן בריטניה, פורטוגל, סין, תאילנד, ספרד, קפריסין, איחוד האמירויות, טורקיה, אפגניסטן, פקיסטן, עיראק, עומאן וכן איראנים תושבי חוץ, ולבסוף אושרו כל 53 הפרויקטים בסך כולל של 262 מיליון דולר.
מאז תחילת השנה נערכו שמונה ישיבות של ועדת ההשקעות הזרה שבראן הופקו אישורים ליותר מ־310 פרויקטים בהיקף של למעלה מ־11 מיליארד ו־428 מיליון דולר.
המשמעות של נוכחות סין ורוסיה ברשימת המשקיעים
הרכב המדינות המשקיעות מעביר גם הוא מסר ברור ומצביע על כך שאיראן מגדירה מחדש את מקומה בשרשרת הערך האזורית והגלובלית. נוכחות סין ורוסיה בין המשקיעים משקפת העמקת הקשרים הגיאו־כלכליים של איראן עם הגוש המזרחי וחברי בראיקס.
בנוסף, השתתפות משקיעים מטורקיה, אמירויות, אפגניסטן, טג'יקיסטן ופקיסטן מצביעה על חיזוק קשרים כלכליים אזוריים ואמון גובר בשוק האיראני. תמהיל מגוון זה מעבר לגיוון מקורות המימון הוא אות לביטחון גובר של שותפים אזוריים ביכולת וביציבות של הכלכלה האיראנית.
ובניגוד לתדמית, בין מבקשי ההשקעה נרשמו גם חברות בעלות לאומיות בריטיות, פורטוגזיות וספרדיות — מדינות שהיו מראשי היוזמות להחזרת מנגנון הסנפבק באו״ם.
מסין ורוסיה ועד אירופה שיא של 11 מיליארד דולר בהשקעות זרות באיראן
בנוסף לפעולות פנימיות, משרד הכלכלה מרחיב את מעגל ההשפעה הבין־גבולית באמצעות נוכחות פעילה באירועים בינלאומיים במטרה להגביר את נתח איראן בזרימת השקעות עולמית. ביקור האחרון של שר הכלכלה בטג'יקיסטן והשתתפותו בפורום ההשקעות הבין־לאומי בדושנבה נעשו במטרה זו. טג'יקיסטן, מדינה דוברת פרסית וקרובה תרבותית לאיראן, יכולה למלא תפקיד מרכזי בפיתוח נתיבי מסחר ממזרח למערב.
המשא ומתן הכלכלי האחרון עם טג'יקיסטן הראה כי קיימת זירה מתאימה לשיתוף פעולה בתחומי המזון, הכימיה, תעשיית התרופות והבריאות — ענפים שמייצגים יתרון תחרותי לאיראן ומהווים חלק ניכר מיבוא טג'יקיסטן. שיתופי פעולה כאלה עשויים להגביר את היצוא הלא־נפטי של איראן, להגדיל הכנסות מכס ולחזק תקציב באמצעות מעבר סחורות סיניות דרך מסלולים שיעברו באירן.
נשיא לשכת המסחר איראן־אפריקה: בקשירת הנוכחית יש להקל על רישוי השקעות זרות
מסעוד ברהמן, נשיא לשכת המסחר המשותפת איראן ואפריקה, ציין כי בגישה החדשה של משרד הכלכלה להרחיב את ההישגים עם מדינות שכנות וחברי בריקס יש תועלת. הוא הדגיש כי בעימותי העבר היו מדיניות לחץ מקסימלית כלפי איראן וכי מעתה חיזוק היחסים המסחריים עם מדינות ידידות יכול לתמוך בכלכלה.
מורטזוי חזה כי מדיניות עידוד המשקיעים הזרים תסייע לנוע כלכלית; יש צורך בקיצור הליכים למתן רישיונות להשקעה זרה כדי לנצל הזדמנויות ולמשוך הון זמין.
סיידעלי מורטזוי, מומחה מדיניות כלכלית, הדגיש כי נטרול הסנקציות המערביות והיכולת להקטין את השפעת הפעלת מנגנון הסנפבק מושגות באמצעות התמקדות בפיתוח שיתופי פעולה אזוריים ובמשיכת משקיעים ממדינות שכנות, ובעיקר ממדינות דוברות פרסית כמו אפגניסטן וטג'יקיסטן.
הוא הוסיף כי טג'יקיסטן נדרשת מדי שנה לייבא מיליארדי דולרים במוצרים תעשייתיים כימיים, שירותים רפואיים ומזון, וכי שיתוף פעולה יצרני בין איראן לטג'יקיסטן יכול לספק חלק משמעותי מדרישות אלה. מסע השר לראשות המשלחת האיראנית בפורום המשקיעים הטג'יקי נעשה בדיוק למטרה זו.
תוכנית משרד הכלכלה לביטול ביורוקרטיה במטרה למשוך השקעות זרות
ברמה הפנימית משרד הכלכלה החל סדרת רפורמות מבניות במטרה להאיץ כניסת השקעות זרות. צעדים אלה כוללים ביטול ביורוקרטיה מיותרת, הבטחת החזרת השקעות, הקמת אזורי כלכלה מיוחדים משותפים, הקלה בהעברות מטבע במסגרת שיתופי פעולה אזוריים ומתן תמריצים ממוקדים למשקיעים זרים. נוסף על כך נעשה שימוש בבנקים אזוריים לבצע עסקאות ופיתוח תשתיות דיגיטליות בארגון ההשקעות הזרות. לפי משרד הכלכלה במשק הזר אינו רק מממן אלא שותף אסטרטגי בפיתוח הלאומי.
לכן, אישור 60 פרויקטים בסך 928 מיליון דולר מסמן תחילתה של פאזה חדשה בדיפלומטיה הכלכלית של איראן — פאזה הממוקדת בהעמקת שיתופי פעולה עם שכנות, האזור ואף מסחר עם מדינות אסיה הרחוקה ואירופה. החבילה החדשה נועדה לא רק לנטרל את השפעות הסנקציות אלא גם להניע צמיחה כלכלית באמצעות חיזוק שיתופי פעולה אזוריים ויתרונות תחרותיים.
