דו"ח אסטרטגי חדש מנתח את גורלו של "המסדרון הכלכלי הודו-מזרח התיכון-אירופה" (IMEC) , שתוכנן בספטמבר 2023 ככלי גיאופוליטי בהובלת ארה"ב לבלימת יוזמת "החגורה והדרך" (BRI) של סין, לשילוב הודו ולהבטחת ביטחונה הכלכלי של ישראל.
על פי הניתוח, הפרויקט השאפתני נכנס ל"תרדמת" (מצב קומאטוטי) בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. המלחמה והיעדר היציבות האזורית עצרו את תהליך הנורמליזציה בין סעודיה לישראל שהיה תנאי הכרחי לחיבור המסילה היבשתי. יתרה מזאת, האיום הביטחוני על ישראל הפך את נמל חיפה, נקודת הסיום של המסדרון, ל"לא בטוח" , ובכך נחשף "פגם מולד" אסטרטגי: המסדרון נזקק לשלום אזורי כדי לפעול, אך נועד לשמש חלופה למסלולים המופרעים עקב היעדר שלום אזורי.
הדו"ח מזהה כי בתגובה לקיפאון זה, ישראל עברה מאסטרטגיה רב-צדדית לציר דו-צדדי: הידוק קיצוני של הברית הצבאית והטכנולוגית עם הודו. "לחיצת היד בין מודי לנתניהו" מסמלת ציר זה , שהתבטא בהסכמי נשק מתקדמים הכוללים "העברת טכנולוגיה מלאה" וייצור משותף.
במסגרת זו, ישראל מעבירה להודו טכנולוגיות "משנות משחק":
-
טיל LORA: טיל בליסטי טקטי לטווח 400 ק"מ, המעניק להודו יכולת "מכה עמוקה" נגד פקיסטן.
-
טיל SeaBreaker (שובר קרח): טיל שיוט חמקן מדור 5 (טווח 300 ק"מ) המבוסס על בינה מלאכותית (AI) ולמידה עמוקה, ועמיד בפני לוחמה אלקטרונית.
בתמורה ליתרון צבאי זה, הודו העניקה לישראל גיבוי דיפלומטי (Quid Pro Quo). ישראל תמכה ב"מבצע סינדור" של הודו נגד פקיסטן (מאי 2025) , בעוד שהודו נמנעה מהצבעות נגד ישראל באו"ם (יוני 2025) והתנערה מהודעת גינוי של "ארגון שנחאי לשיתוף פעולה" (SCO) נגד ישראל. הדו"ח מסיק כי "הנשק הפך לדבק" החדש המחזיק את רעיון IMEC.
במקביל, הדו"ח מצביע על סתירה מהותית במדיניות ארה"ב. בעוד וושינגטון תומכת בציר הודו-ישראל, ממשל טראמפ והפיקוד המרכזי של ארה"ב (CENTCOM) מחזקים במקביל את הברית הביטחונית המסורתית עם פקיסטן יריבתה של הודו מהלך שגורם "פאניקה" בדלהי.
התקרבות זו לארצות הברית ופקיסטן באה לידי ביטוי בשני אירועים מרכזיים:
-
הציר הדיפלומטי (טראמפ): בפסגת שארם א-שייח' (אוקטובר 2025), נשיא ארה"ב טראמפ הזמין את ראש ממשלת פקיסטן, שהבאז שריף, לנאום, וזה הודה לטראמפ על "עצירת המלחמה" בין הודו לפקיסטן מהלך שהכניס מחדש את ארה"ב כמתווכת בסכסוך קשמיר, קו אדום עבור הודו.
-
הציר הצבאי (סנטקום): פקיסטן העניקה את אות ההצטיינות הצבאי הגבוה ביותר שלה למפקד סנטקום, הגנרל מייקל קורילה (יולי 2025), כהכרה ב"אמון המוסדי" העמוק בין הצבאות. בתמורה, ארה"ב התחייבה רשמית לסייע לפקיסטן נגד איומי הטרור (TTP ו-BLA).
הדו"ח מסכם כי בעוד שפרויקט IMEC הרב-צדדי הגדול נותר "בתרדמת" , המאמצים להחיותו הולידו מציאות חדשה: ציר צבאי-טכנולוגי דו-צדדי חזק בין הודו לישראל. עם זאת, מדיניותה הכפולה של ארה"ב תמיכה בו-זמנית בהודו וחימום יחסים עם פקיסטן, לצד סכסוכי מכס עם הודו מערערת את האמון ומסבכת את עתיד המסדרון
