מזרח אסיה צברה חשיבות רבה עבור המשטר הציוני בשל פעילותן של חברות ענק ומותגים מסחריים גדולים, והזדמנויות כלכליות נרחבות, במיוחד בתחום טכנולוגיות התקשורת. ובשנים האחרונות, פרויקט הרחבת ושדרוג היחסים עם כמה ממדינות המזרח יצא לדרך על ידי משטר זה.
אך הסוגיה המדאיגה את הציונים היא נוכחותה הענפה ורבת השנים של איראן במדינות המזרח, בפרט בקרב הקהילות המוסלמיות במזרח אסיה. נוכחות שלדברי מומחים דוברי עברית, קיימת מזה מאות שנים, וההתמודדות עמה אינה משימה פשוטה.
תאילנד היא אחת ממדינות מזרח אסיה שבהן למשטר הציוני, ובמיוחד לתושבי השטחים הכבושים, נוכחות ניכרת. ובתוך כך, הפופולריות הגבוהה של איראן ושל משטר הרפובליקה האסלאמית במדינה זו, במיוחד בקרב הקהילות השיעיות, עוררה דאגה בקרב המשטר הציוני.
המכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל, בדו"ח שנכתב על ידי דני סיטרינוביץ', מומחה לענייני איראן בישראל, עסק בנוכחותה של איראן במזרח אסיה, ובפרט בתאילנד, ובהשפעתה על האינטרסים של ישראל, כפי שיפורט בהמשך.
יש לציין כי משרק מפרסם דוח זה אך ורק לשם יידוע האליטות ומקבלי ההחלטות בזירה הפוליטית של המדינה, בנוגע לגישות והשקפות של חוגי התקשורת ומכוני המחקר הבינלאומיים. הדעות, הטענות וההשלכות הכלולות בדוח זה אינן בהכרח זוכות לאישור משרק.
הרפובליקה האסלאמית הגבירה בשנים האחרונות את מאמציה להרחבת השפעתה בקרב הקהילה השיעית בתאילנד. השאלה המרכזית היא כיצד מאמצים אלה מתבצעים ומהן השלכותיהם על ישראל.
היחסים הדיפלומטיים בני שבעים השנה בין איראן לתאילנד ידעו עליות ומורדות בעשורים האחרונים, אך שאיפתה של איראן לחזק את השפעתה בקרב האוכלוסייה השיעית במדינה נותרה קבועה תמיד.
במהלך השנה האחרונה, אנו עדים לכך שפעולות אלו התגברו יותר מבעבר. לפיכך, יש לבחון את המנגנונים שאיראן מנצלת כדי לשלוט במוסדות הדתיים והחינוכיים השיעיים בתאילנד, כולל שיגור אנשי דת שתפקידם לוודא ציות של מרכזים אסלאמיים שהוקמו בתאילנד להנחיות טהראן.
יחסי איראן ותאילנד, אשר השנה מציינים את שנתם השבעים, בעלי היסטוריה ארוכה בהרבה, המתחילה במסעו של אחמד קומי, סוחר ואיש דת איראני, לתאילנד לפני כ-420 שנה; מסע שיצר את הקשר הראשוני בין הקהילה האיראנית לבין תושבי תאילנד באותה תקופה.
במהלך העשורים, יחסי שתי המדינות ידעו מתיחויות, ואלו הגיעו לשיאן בשנת 2012, כאשר איראן שלחה צוותים צבאיים מאומנים לתאילנד כדי לבצע פיגועים נגד יעדים ישראליים בבנגקוק. לאחר הסכם הגרעין משנת 2015 והתחייבותה של איראן בפני הרשויות בבנגקוק להימנע מביצוע פעולות על אדמת תאילנד נגד יעדים ישראליים, היחסים בין הצדדים השתפרו, ובהמשך שיתוף פעולה זה התרחב באמצעות קשרי גומלין כלכליים.
בפברואר 2025, שתי המדינות חתמו על הסכם כלכלי חדש שהוביל לעלייה של 25% בהיקף הסחר ההדדי. התפקיד שמילאה איראן בתיווך בין תאילנד לחמאס לשחרור האזרחים התאילנדים שנשבו במתקפת 7 באוקטובר 2023, תרם גם הוא לחיזוק היחסים בין טהראן לבנגקוק.
אחת הסיבות לרצונה של טהראן להעמיק את היחסים הפוליטיים עם בנגקוק, היא תוכניתה להרחיב את השפעתה על המיעוט השיעי בתאילנד. כ-12 אחוזים מאוכלוסיית תאילנד הם מוסלמים, שמתוכם רק אחוז אחד הוא שיעי, ורובם מתגוררים באזור בנגקוק.
איראן, בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, חיזקה את רשתות התעמולה השונות שלה בתאילנד, במטרה להפוך את האוכלוסייה לתלויה וכפופה למטרותיה. אחד הסימנים החשובים למגמה זו היה ביקורו של מית'ם מוטיעי, דוקטור ומרצה באוניברסיטת אמאם צאדק באיראן, ואחד המטיפים הבולטים והקרובים להנהגת הרפובליקה האסלאמית של איראן.
הוא נסע לתאילנד בספטמבר 2024 בהוראה ישירה של ההנהגה האיראנית, כדי לקדם את האידיאולוגיה של הרפובליקה האסלאמית במדינה זו, במיוחד בקרב הקהילה השיעית שלה. חשיבות נסיעתו, מעבר להיבט הגלוי והתעמולתי שלה, קשורה לארגון שהוא פעל לחיזוקו, קרי אוניברסיטת אל-מוסטפא, אשר לה שלוחה פעילה בבנגקוק.
אוניברסיטה זו היא הכלי המרכזי של איראן לקידום האידיאולוגיה של המהפכה האסלאמית, וכ-50 אלף סטודנטים זרים לומדים בה מדי שנה בקום, בסניפיה מחוץ למדינה או בקורסים המקוונים שלה. האוניברסיטה נתונה כעת תחת סנקציות אמריקאיות, מכיוון שכוחות כוח קודס של משמרות המהפכה עסקו בה בגיוס אנשים לפעולות נגד ישראל וארה"ב במדינות שונות. בהקשר זה, גם גרמניה סגרה בשנה שעברה את סניף אוניברסיטת אל-מוסטפא בברלין בשל פעילויות ריגול.
תמיכתו של מית'ם מוטיעי בפעילויות אוניברסיטה זו בתאילנד אינה מפתיעה, בהתחשב במרכזיותה בפעילות התעמולה הדתית האיראנית במדינה. היא גם תואמת את פעילותו של סייד צדר אל-סאדאת, העומד בראש אוניברסיטת אל-מוסטפא בתאילנד, ואשר ביקר לאחרונה בעיר פוקט, לכאורה במטרה להרחיב את פעילותה שם.
באופן כללי, השלוחה המרכזית של אוניברסיטה זו בתאילנד מתמקדת בעיקר בחקר הגותו של מייסד המהפכה האסלאמית, האייתוללה ח'ומייני, ושל המנהיג הנוכחי של איראן, האייתוללה ח'אמנאי, תוך שימת דגש על התנגדותם למערב וקידום מדיניותם האנטי-ציונית. בנוסף לכך, נציגי האוניברסיטה מעניקים תמיכה משמעותית ללימודי דת במרכזים שיעיים ברחבי תאילנד, תוך שימת דגש על חינוך ילדים ובני נוער.
מוטיעי לא היה איש הדת האיראני היחיד שנסע לתאילנד בקשר לעניין זה. ג'וואד מרווי, איש דת איראני שהוא חבר המועצה העליונה של הסמינר התאולוגי בקום, חבר אגודת המורים של הסמינר התאולוגי בקום ופרופסור למשפטים בסמינר התאולוגי בקום, גם הוא ביקר בתאילנד. במהלך ביקורו בתאילנד באוגוסט 2024, הוא חנך את סניף מוסד אהל אל-בית בבנגקוק, אחד מהגופים הנוספים המשמשים את איראן לייצוא המהפכה האסלאמית. במהלך חנוכת סניף הארגון בבנגקוק, מרווי שיבח את מפקד חמאס, יחיא סנוואר, והשווה אותו לאחד מגיבורי האמונה השיעית בשם חוסיין (האימאם חוסיין, עליו השלום).
לאור פעילויותיה הנזכרות של איראן, אין זה מפתיע שתאגיד השידור האיראני (IRIB), המהווה את הכלי העיקרי להפצת מסריה של המדינה לקהילות שיעיות ולא-שיעיות ברחבי העולם, ניסה גם בשנה שעברה להרחיב את פעילותו בתאילנד. בכירים ב-IRIB אף ביקרו בבירת המדינה לצורך פרויקט הפקות משותפות עם עמיתיהם התאילנדים.
בסיס השפעה נוסף של איראן בתאילנד הוא המרכזים הדתיים השיעיים בבנגקוק, וכן המרכז התרבותי האיראני המנוהל על ידי השגרירות. מרכז זה פועל בראשותו של מהדי בי עייב, והוא מתמקד בהרחבת לימודי השפה הפרסית ובחיזוק הקשרים האקדמיים בין מוסדות החינוך של שתי המדינות.
הניסיון של מדינות כמו איטליה הראה שמרכזי התרבות המסונפים לשגרירויות איראן אינם עוסקים רק בפעילות תרבותית, אלא גם ממלאים תפקיד חשוב בקידום מדיניות אנטי-מערבית ושיפור תדמיתה של איראן בקרב קהילות במדינות זרות.
איראן, כפי שפעילותה ניכרת במדינות אחרות, שולטת גם בתאילנד במרכזים הדתיים השיעיים; זאת באמצעות מינויים של אנשי דת שלמדו במוסדות חינוך הקשורים לאיראן, ובמיוחד באוניברסיטת "אל-מוסטפא".
הרוחניים הללו מכתיבים את אורח החיים היומיומי של האוכלוסייה השיעית במדינה, בהתאם להנחיות הפיקוד המגיעות מטהראן. מרכזים דתיים, הנתונים להנהגתם של אותם אנשי דת ממונים – שחלקם שירתו בעבר במשמרות המהפכה של איראן והגיעו לדרגות בכירות – נשאו באחריות לפחות לחלק מההפגנות מול שגרירות ישראל בתאילנד מאז מתקפת ה-7 באוקטובר; בדומה לתפקיד שמילאו מרכזים שיעיים באוסטרליה בהובלת הפגנות אנטי-ישראליות. בהתכנסויות אלו, נישאו דגלי חיזבאללה ותמונות של קאסם סולימאני – מפקד כוח קודס לשעבר – ואף נשרף דגל ישראל.
גופים ומוסדות אלה הציבו לעצמם למטרה לפגוע בשיתוף הפעולה בין תאילנד לישראל, ובמקביל הם פועלים לטובת איראן ביצירת קרע ביחסים בין תל אביב לבנגקוק. אלה אותם מרכזים דתיים המנהלים את ציון וצעדת יום אל-קודס בתאילנד, שבמהלכו מתקיימות הפגנות באיראן וברחבי העולם נגד הציונות ובמיוחד נגד מדינת ישראל, ובשבח ציר ההתנגדות והרפובליקה האסלאמית של איראן.
מאמצים אלה מצד איראן כוללים גם "מסעות עלייה לרגל" של תאילנדים לאתרים הקדושים של האסלאם השיעי, כמו כרבלא, המשתלבים באופן כללי בתוכנית להגדלת מספר המוסלמים, ובמיוחד השיעים. בין מסעותיהם של אנשי דת שיעים ממוצא תאילנדי לאיראן עצמה, נרשם מסעו של חוג'ת אל-אסלאם ע'ולאם-עלי אבאזר.
באופן כללי, ובמה שעשוי להיחשב כהמשך לפעילויותיה הישירות של איראן וכדוגמה מובהקת לכך, ראוי לציין כי כל העובדים התאילנדים בשגרירות איראן בבנגקוק המירו את דתם לאסלאם השיעי.
השלכות אפשריות לישראל
1. גיוס האוכלוסייה המקומית בתאילנד לפעול נגד אינטרסים ישראליים / מערביים.
חשיפת ניסיון פיגוע תופת בברזיל בשנת 2024 נגד אינטרסים ישראליים בעיר ברזיליה, על ידי אנשים שגויסו על ידי איראן/חיזבאללה, הראתה שעצם קיומם של יחסים פוליטיים תקינים בין מדינה לטהראן אינו ערובה לכך ששלטונות איראן לא ימשיכו בפעילותם האנטי-ישראלית והאנטי-אמריקאית באותה מדינה, אם ירגישו שהתנאים המבצעיים בה מתאימים לביצוע מבצע כזה ואינם כרוכים בעלות עבורם.
2. הפעלת לחץ באמצעות כוחות שיעים על ממשלת תאילנד במטרה לפגוע ביחסי ישראל–תאילנד, ובמקביל לליבוי שנאה ציבורית כלפי ישראל באמצעות הפגנות מול שגרירות ישראל.
3. עידוד אזרחים תאילנדים לתמוך באינטרסים של איראן בראש ובראשונה. דוגמה ברורה לכך היא קיומן של תמונות האייתוללה ח'ומייני והאייתוללה ח'אמנאי — ולא של מלך תאילנד — בסניף אוניברסיטת אל-מוסטפא (עליו השלום).
4. ישראל מתמקדת בדרך כלל באיום הגרעיני האיראני; איום שסביר להניח שמנהיגי תאילנד, למשל, לא יראו בו סכנה לאינטרסים הביטחוניים שלהם. אך העלייה בפעילות איראן בתאילנד, והראיות הרבות ברחבי העולם לגבי הסכנות הנובעות מ"הכוח הרך" של איראן, מצביעות על כך שאותן פעילויות רכות עלולות לאיים על המדינות המארחות.
מה שקורה היום בתאילנד חוזר על עצמו גם בהודו ובכל נקודה אחרת באסיה שיש בה אוכלוסייה שיעית – גדולה או קטנה. לכן, הצגת תמונה מלאה של האיום האיראני על מדינות אסיה חייבת לכלול גם הסבר על מאמציה של איראן להשפיע "השפעה רכה" על אזרחי מדינות אלה, כדי לשכנע ממשלות להגביל את פעילויותיה של איראן.
