עליות חדות בגירעון ובחוב הציבורי
עלויות המלחמה דחפו את הגירעון התקציבי הצפוי ליותר מ-6% מהתוצר, והחוב הציבורי זינק בשל הצורך בגיוס כספים מסיבי למימון המערכה הצבאית.
הלוואות למימון המלחמה: הממשלה לותה 190 מיליארד שקל (כ-50 מיליארד דולר) בשנתיים האחרונות כדי לתחזק את המאמץ המלחמתי ולכסות את הגירעון.
יחס חוב-תוצר מטפס: על פי דוח חברת הדירוג Moody's, יחס החוב לתוצר של ישראל טיפס ל-75%, עלייה חדה מהתחזית הקודמת שעמדה על 70%.
גירעון שיא: הגירעון התקציבי צפוי להגיע ל-8.1% מהתוצר, הרמה הגבוהה ביותר מאז המשבר הפיננסי העולמי של 2008.
התייקרות ופגיעה בכוח הקנייה
למרות מאמצי הממשלה לרסן את הגירעון באמצעות העלאות מיסים ואישור "חוק המלחמה" בשווי 11 מיליארד דולר (שכלל העלאת מע"מ ל-18%, אישורי מכס נוספים וקיצוץ בתקציבי משרדים), צעדים אלו פגעו בעיקר בכוח הקנייה של הצרכנים והגבירו את הלחצים האינפלציוניים. הדבר צפוי להכביד במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים בשל ירידה בביקוש המקומי.
אישור תקציב 2025: לאור המציאות, הממשלה נאלצה לשלוח לכנסת טיוטת תקציב לשנה הקרובה עם גירעון גבוה יותר מהשנה הקודמת.
הכנסת אישרה לאחרונה את העלאת תקרת הגירעון לשנת הכספים 2025 ל-5.2% מהתוצר, לעומת 4.9% קודם לכן. צעד זה נבע מהצורך במימון נוסף של 31 מיליארד שקל (כ-9.35 מיליארד דולר) להוצאות ביטחון.
נטל הביטחון והקיצוצים הרוחביים
דוח של "כלכליסט" חושף כי מתוך 31 מיליארד השקלים הנוספים, 29 מיליארד שקל (כ-8.75 מיליארד דולר) מיועדים ישירות למערכת הביטחון, בעוד מימון תוכניות הרווחה הציבורית נותר נתון למדיניות צנע.
קיצוץ רוחבי: הגידול בהוצאות הצבאיות יוביל לקיצוץ רוחבי של 3.35% בתקציבי כל משרדי הממשלה החל מהשנה הבאה.
פגיעה בבסיס הפוליטי: המצוקה הכלכלית הכריחה את ראש הממשלה נתניהו לקצץ 481 מיליון שקל (145 מיליון דולר) שהוקצו למורים במוסדות דת – מהלך שמסכן את תמיכת בסיסו הדתי.
המהלך אושר בכנסת ברוב של 55 תומכים מול 50 מתנגדים, תוך מחלוקת בקואליציה: "יהדות התורה" הצהירה על התנגדות, בעוד ש"ש"ס" תמכה בטענה שהכספים מיועדים "לצרכים קריטיים כמו רכישת תחמושת ותשלום למילואימניקים".
המדיניות המוניטרית והאיום על הדירוג
בנק ישראל שמר על ריבית של 4.5% בפעם ה-14 ברציפות. הוא הדגיש כי למרות ירידת האינפלציה ל-2.9% באוגוסט (מ-3.1% ביולי), הוא אינו ממהר להקל את המדיניות המוניטרית שלו בשל אי-הוודאות הכלכלית הנמשכת.
הצטמקות הכלכלה: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-4% ברבעון השני של 2025 בהשוואה לשנה הקודמת, מה שמדגיש את הגרירה המתמשכת של המלחמה.
איום דירוג אשראי: עיתון "ידיעות אחרונות" מדווח כי הורדת דירוג אשראי לישראל על ידי Moody's נראית קרובה. מומחים בממשלה מזהירים כי הוצאות הביטחון המסיביות והחשש מיכולת המדינה לשלוט בתקציב הציבורי הם הגורמים המרכזיים.
בפגישות שנערכו בשבוע שעבר בין אנליסטים בכירים מ-Moody's לכלכלנים, הביעו נציגי הסוכנות חשש רציני מרמת הוצאות הביטחון שלאחר המלחמה, והזהירו כי הגירעון עלול לצאת משליטה ולהוביל לצבירת חובות כבדים.
"אם דירוג האשראי של ישראל לא יירד בשבועיים הקרובים, זה יהיה נס," אמר גורם בכיר שהשתתף בפגישות ל'ידיעות אחרונות'. הורדת דירוג צפויה לפגוע משמעותית במעמד הפיננסי הבינלאומי של ישראל.
סוגיית הבידוד הבינלאומי
הדיווח מציין כי מגזר הייצוא נפגע כתוצאה מהבידוד הבינלאומי והחרמות המכוונות נגד ישראל, מה שמוסיף נדבך נוסף לעומס הכלכלי הכבד.
