סקר ערוץ 12: חמישים ושנים אחוזים נגד מועמדות נתניהו; הליכוד חוזר לראשות אך הקואליציה מתפוררת
סקר של ערוץ שתיים עשרה מעלה כי רוב הציבור מתנגד לריצת נתניהו בבחירות הבאות. יוסי כהן מוביל כיורש בולט לימין. למרות התאוששות קלה לליכוד, אף גוש אינו משיג חמישים ואחת מנדטים ללא תמיכת הערבים.
ערוץ שתיים עשרה הישראלי ערך סקר שבו נשאלה השאלה: "האם נתניהו צריך להתמודד בבחירות הבאות?" בסיום הסקר, חמישים ושנים אחוזים מהמשתתפים השיבו בשלילה, לעומת ארבעים ואחד אחוזים שהשיבו בחיוב.
על פי הסקר, בין המועמדים שיש להם את היכולת להנהיג את גוש הימין לאחר נתניהו, יוסי כהן מוביל.
מרכז המידע הפלסטיני הוסיף כי הזירה הפוליטית ב**"ישראל"** עדה לתזוזות והתארגנויות חדשות המעידות על התפרקות הדרגתית של הקואליציה בראשות בנימין נתניהו. על רקע התרחבות אי שביעות הרצון הציבורית מהממשלה וגידול המחלוקות סביב חוק שירות חרדים, משבר תקציב אלפיים ועשרים ושש והרפורמה המשפטית, אנליסטים מדברים על סבירות לקיום בחירות מוקדמות באמצע שנת אלפיים ועשרים ושש.
על פי הדיווח, הסקרים האחרונים מראים כי מפלגת הליכוד החזירה לעצמה חלק מהפופולריות אך עדיין אינה מסוגלת להבטיח רוב פרלמנטרי. מנגד, מפלגות האופוזיציה, כולל הזרמים המרכזיים, השמאל והימין המסורתי, מקיימות התייעצויות להקמת קואליציה רחבה שמטרתה לסיים את שלטון הימין הקיצוני ולהחזיר את "ישראל" לדרך "מתונה".
על פי מרכז המידע הפלסטיני, סקר מכון "מדגם" עבור ערוץ שתיים עשרה מראה כי לו הבחירות היו מתקיימות היום, הליכוד היה מוביל עם עשרים ושבעה מנדטים, אחריו המפלגה החדשה של נפתלי בנט עם עשרים ואחד מנדטים, ומפלגת "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן עם שלושה עשר מנדטים. מפלגות "יש עתיד" (יאיר לפיד), "שס" (אריה דרעי) ו**"ישראל ביתנו"** (אביגדור ליברמן) יקבלו כל אחת תשעה מנדטים, ואילו מפלגת הימין הקיצוני "עוצמה יהודית" בראשות איתמר בן גביר זוכה רק לשמונה מנדטים.
בסך הכול, מפלגות הקואליציה הנוכחית משיגות חמישים ואחד מנדטים והאופוזיציה חמישים ותשעה מנדטים, אך אף אחת מהן אינה מסוגלת להקים ממשלה יציבה. במקביל, הרשימה המשותפת הערבית הופכת לכוח הרביעי בכנסת עם אחד עשר מנדטים, בעוד שהמפלגות הערביות הנפרדות ישיגו כעשרה מנדטים אם יתמודדו באופן עצמאי.
הסקר גם מראה כי נתניהו, למרות ההאשמות הבינלאומיות הקשורות לפשעי מלחמה בעזה, נשאר במקום הראשון לראשות הממשלה. הוא נהנה משלושים ותשעה אחוזים תמיכה ציבורית, בעוד שנפתלי בנט זוכה לשלושים ושבעה אחוזים ויאיר לפיד לעשרים ושישה אחוזים. זאת לעומת למעלה מחמישים אחוזים פופולריות שהייתה לנתניהו לפני מבצע "מבול אל-אקצא".
על פי דוקטור מנחם לזר, מומחה הסקרים של העיתון "מעריב", המבצע הצבאי הישראלי נגד איראן ביוני האחרון הוביל להתאוששות במעמדה הפוליטי של הליכוד ולקפיצה מעשרים לעשרים ושבעה מנדטים.
הוא מדגיש כי צמיחת הליכוד נובעת ממעבר קולות בין גורמי הימין הקיצוני, ולא ממעבר קולות ממחנה האופוזיציה. לזר אומר: "המפה הפוליטית נותרה שברירית; לגוש הימין-חרדים אין יותר מחמישים ואחד מנדטים, והאופוזיציה היהודית אינה מסוגלת להקים ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות".
הוא מוסיף כי העתיד הפוליטי של "ישראל" עשוי להיות תלוי במפלגות הציוניות הקטנות, שכן כל קואליציה שתצליח לאחד את שורותיה, תזכה לסיכוי גבוה יותר להקים את הממשלה הבאה.
בהקשר זה, יאיר אסולין, חוקר וכותב בעיתון "הארץ", מבקר בחריפות את משבר המנהיגות העמוק, במאמר שכותרתו "כל עוד ישראל לא תקבל את הריק המנהיגותי, שום שינוי לא יקרה".
הוא סבור כי "ישראל" שרויה בחוסר יציבות מחשבתי ופוליטי נרחב מאז מבצע "מבול אל-אקצא", ומתאר את הממשלה הנוכחית כ"ממשלה המושחתת והכושלת ביותר" שידעה "ישראל".
אסולין מדגיש כי המשבר אינו מוגבל לממשלה בלבד, אלא שגם האופוזיציה סובלת ממחסור במחשבה וחזון. לדבריו, במשך שנים לא נשמע קול אמיתי או רעיון חדש להגדרה מחדש של החברה והמנהיגות ב"ישראל". הוא מסיק כי השינוי יחל לא מתוכניות בחירות, אלא מיושר ואומץ מחשבתי.
כל ההתפתחויות הללו מצביעות על כך שהמשטר הישראלי נכנס לשלב של חוסר יציבות פוליטית ושחיקת מנהיגות; שלב שעשוי לשנות את מפת הכוח בתל אביב עם קיום בחירות מוקדמות.
