כפי שהודיע קודם לכן אבולפזל אכברפור, סגן נשיא לתכנון ועניינים בינלאומיים ב-IRICA, איראן ייצאה סחורות שאינן נפט בשווי 11.9 מיליארד דולר לעיראק בשנת הלוח האיראנית החולפת 1403, שהסתיימה ב-20 במרץ. הוא אמר כי עיראק הייתה היעד השני בגודלו לייצוא שאינו נפט של איראן בשנה שעברה.
לאור יכולת הייצוא העצומה של איראן והשוק הגדול של עיראק לסחורות איראניות, שני הצדדים מעוניינים להגדיל את היקף הסחר הדו-צדדי. איראן ועיראק הציבו יעד של 20 מיליארד דולר למסחר שנתי, ואנשי עסקים ובכירים בשתי המדינות נחושים לממש יעד זה. כפי שהוכרז ב-1 בנובמבר, הארגון לקידום הסחר של איראן (TPO) הנפיק רישיון ראשוני להקמת מרכז מסחרי ולשיווק מוצרים ושירותים איראניים בבגדאד, עיראק, לארגון המומחים והמנהלים. על פי הדיווחים, אושרה הנפקת הרישיון הראשוני ל"מרכז מסחרי ולשיווק מוצרים ושירותים איראניים בעיראק – בגדאד" לארגון המומחים והמנהלים, והקמת המרכז בבגדאד על ידי ארגון זה תחת פיקוח ה-TPO. תוקף רישיון זה הוא לשנה אחת, מ-19 באוקטובר 2025 ועד 18 באוקטובר 2026. ארגון זה מחויב לבצע את פעילותו במסגרת התקנות והתנאים שהוכרזו. אם התנאים והדרישות לא ימולאו, רישיון זה עלול להיות מושעה או מבוטל בהתבסס על החלטת קבוצת העבודה של המרכזים המסחריים.
בפגישה בין שרת התחבורה והפיתוח העירוני של איראן, פרזאנה סאדק, לבין ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיע אל-סודאני, בבגדאד בסוף מאי, הדגישו הבכירים את פיתוח שיתוף הפעולה בתחום הרכבות והטרנזיט בין שתי המדינות. בקבלת הפנים לשרה האיראנית, הדגיש ראש ממשלת עיראק את הרחבת שיתוף הפעולה הרכבתי והטרנזיט בין שתי המדינות, במיוחד בפרויקט נתיב הפיתוח, והדגיש את הצורך בהשלמת פרויקט מסילת הברזל שלמצ'ה-בצרה, וציין כי הוא חשוב להסעת נוסעים משתי המדינות וממרכז אסיה, במיוחד במהלך עליית הרגל ארבעין. השרה האיראנית, שביקרה בעיראק במטרה לפתח את יחסי התחבורה ולבקר בפרויקט מסילת הברזל שלמצ'ה-בצרה, נפגשה במהלך ביקורה גם עם רזאק מוהייביס א-סעדאווי, שר התחבורה העיראקי, ועם עבד אל-אמיר א-שמרי, שר הפנים. סאדק ביקרה קודם לכן בעיראק בספטמבר בשנה שעברה יחד עם הנשיא מסעוד פזשכיאן כדי לקדם את יוזמת מסילת הברזל שלמצ'ה-בצרה. ביקור זה בן שלושה ימים הוביל לחתימה על 14 מסמכי שיתוף פעולה במגזרים שונים, כולל תחבורה.
ב-1 בדצמבר, נשיא עיראק עבד אל-לטיף רשיד שוחח עם מוחמד כזם אל-סאדק, שגריר איראן בבגדאד, בבירה העיראקית. במהלך השיחות, הדגיש הנשיא את הערך שבחיזוק היחסים הדו-צדדיים ושמירה על דיאלוג רציף בנושאים משותפים. בתגובה, הביע השגריר אל-סאדק את מחויבותה של איראן להעמקת היחסים ולהרחבת שיתוף הפעולה עם עיראק במגזרים שונים, והדגיש כי מאמצים אלו תואמים את האינטרסים המשותפים של שתי המדינות.
איראן ועיראק יצרו שותפות כלכלית עמוקה. היחסים ביניהן נובעים מקרבה גיאוגרפית, קשרים תרבותיים ודתיים משותפים וצרכים כלכליים משלימים. המסחר מהווה את אבן היסוד של יחסיהן. איראן היא באופן עקבי אחת משותפות הסחר המובילות של עיראק, ומייצאת מגוון רחב של סחורות כולל חומרי בניין, מוצרים חקלאיים (במיוחד פירות וירקות), מוצרי חשמל ביתיים וכלי רכב. אחד המרכיבים החיוניים בחליפין המסחריים הוא רכישה שנתית של גז טבעי וחשמל איראני על ידי עיראק, שהם חיוניים לאספקת אנרגיה לבתים ולתעשיות בעיראק, אם כי מגזר זה נתקל לעיתים באתגרים בשל הפטורים מהסנקציות האמריקאיות. מעבר לסחורות, ההשפעה של איראן התרחבה עמוקות לתוך הכלכלה העיראקית באמצעות השקעות משמעותיות בבנייה, תיירות (במיוחד עלייה לרגל דתית למקומות הקדושים), בנקאות ושירותים.
עם זאת, מערכת יחסים זו מתמודדת עם מכשולים משמעותיים. הסנקציות האמריקאיות נגד איראן מגבילות עסקאות פיננסיות, ולעיתים קרובות מאלצות את המסחר לעבור לערוצים לא רשמיים או למערכות סחר חליפין (בארטר). עיראק נמצאת תחת לחץ להפחית את תלותה האנרגטית באיראן ולגוון את הייבוא שלה. למרות מכשולים אלה, האינטרסים ההדדיים מהווים תמריצים חזקים ליציבות. איראן משיגה מוצא חיוני לסחורות ולשירותים שלה ומפחיתה את הבידוד, בעוד שעיראק מבטיחה לעצמה ייבוא ואנרגיה חיוניים. אי לכך, היחסים הכלכליים ביניהן נותרים עמוד יסוד בסיסי, אם כי מורכב, ביחסים הדו-צדדיים, שצפויים להימשך למרות הלחצים הפוליטיים והבינלאומיים המתמשכים.
