על פי דיווח זה, במערכת הישנה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אם אדם שהה ברציפות שנה שלמה מחוץ ל"פלסטין הכבושה", הוא נחשב ל"מהגר". כתוצאה מהגדרה כזו, אדם שעזב את השטחים הכבושים אך שב לביקורים קצרים – למשל, פעם בשנה – כלל לא הוגדר כמהגר.
אך כעת, במערך הסטטיסטי החדש של המשטר הציוני, ציוני השוהה לפחות 275 ימים בשנה מחוץ לשטחים הכבושים, גם אם ביקר לזמן קצר במהלך תקופה זו, ייחשב ל"מהגר". שינוי זה לא רק תיקן עיוות סטטיסטי, אלא גם חשף עד כמה היה רחב הפער בין התפיסה הציבורית של החברה לגבי הגירה הפוכה לבין הנתונים שמספקים הרשויות.
לפי המערכת הסטטיסטית הקודמת, רק כ-16 אלף ציונים היגרו מדי שנה מהשטחים הכבושים לחו"ל. אך לפי המערכת החדשה, בממוצע למעלה מ-36 אלף איש – כלומר, כמעט פי שניים יותר מבעבר – עוזבים את השטחים הכבושים מדי שנה. חשוב לציין כי בשנת 2024 חלה עלייה חדה במספר ההגירה ההפוכה. יש לציין כי כאשר מדברים על "מהגרי שנת 2024", הכוונה למעשה היא לאנשים שעזבו את הארץ בשנת 2023, שכן, כפי שנאמר, ציוני נחשב למהגר רק שנה לאחר עזיבתו.
לכן, ההגירה שתועדה בשנת 2024 שיקפה בעיקר גל שהושפע משני אירועים; האחד, תוכניתו של נתניהו לקדם את הרפורמה המשפטית, הידועה כ'הפיכה משפטית', והשני, ההתפתחויות שלאחר מבצע 'מבול אל-אקצא' ב-7 באוקטובר 2023. בשני המקרים, מרבית אלה שהחליטו לעזוב את השטחים הכבושים היו אנשים משכילים ועובדים במגזרים חשובים כמו תחום הרפואה והטכנולוגיות המתקדמות, אשר החליטו להמשיך את חייהם בסביבה בטוחה.
הגירת מוחות
נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של המשטר הציוני חושפים כי אם בשנת 2010 שיעור בעלי התארים האקדמיים שעזבו את השטח הכבוש הזה עמד על כ-46%, נתון זה הגיע בשנת 2023 ל-60.4%.
בחינת סוגי ההשכלה של מהגרים אלה מראה גם היא מגמה ברורה; חלקם של בעלי תואר ראשון עלה מ-27% ל-33%, שיעור בעלי תואר שני מ-15.7% ל-23.5%, וחלקם של בעלי תואר דוקטור עלה מ-3% ל-3.7%. הנקודה החשובה היא שזהו תהליך מתמשך שבו אנשים המחליטים להגר חזרה הופכים לקבוצה משכילה הרבה יותר מבעבר.
מאחורי פער סטטיסטי זה, טמונה חשיבות כלכלית ניכרת. השכלה גבוהה היא אחד המדדים החזקים ביותר לרמות שכר, לתחזיות הכנסות המדינה ממסים ולצמיחה כלכלית. בעלי תואר ראשון בישראל מרוויחים בממוצע יותר מאלה שסיימו רק תיכון, ואילו בעלי תואר שני ודוקטורט משתכרים אף יותר מהם.
במילים אחרות, כאשר בוגרי אוניברסיטאות עוזבים את השטחים הכבושים, משטר זה מאבד לא רק את אזרחיו, אלא גם חלק ניכר ממשלמי המסים שלו – אותם מהנדסים, רופאים, מדענים ואנשי היי-טק, שאשר הכשרתם עלתה למשטר זה ביוקר רב.
היבט נוסף של העניין הוא שככל שמספר בריחות המוחות עולה, בהתאם לכך גם מספר הציונים שמחליטים להגר לשטחים הכבושים יורד, שכן עזיבת המומחים נושאת מסר ברור: «כאן לא בטוח, כאן החיים בסכנה, כאן אין עתיד.» נקודה נוספת היא ש"הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל"
בדו"ח אחר צוין כי בנוסף למגמה העולה של בריחת מוחות, שיעור ההגירה השלילית באופן כללי, גם בקרב כלל תושבי השטחים הכבושים, נמצא בעלייה. על פי דו"ח זה, בשנת 2024 מספר הציונים שהיגרו מהשטחים הכבושים היה גבוה יותר ממספר המהגרים שנכנסו. בהתאם לכך, בשנה שעברה כ-31 אלף איש היגרו לשטחים הכבושים, אך לעומת זאת, למעלה מ-82 אלף איש עזבו את המקום. כלומר, מספר אלה שעזבו את הארץ היה יותר מכפול ממספר המהגרים הציונים שנכנסו לפלסטין הכבושה.
