מוחמד אסלאמי, סגן הנשיא וראש הארגון לאנרגיה אטומית, אמר ביום ראשון, ה-25 באבאן, בכנס הבינלאומי "החוק הבינלאומי תחת תקיפה, תוקפנות והגנה". הוא הביע תודה על קיום כנס כזה והתייחס לשאלה שהועלתה סביב הציר ש: "זו לא הפעם הראשונה שבה משטר ישראל וארצות הברית פעלו נגד תוכנית הגרעין השלווה של איראן. בעבר בוצעו גם חבלות ופיצוצים כדי לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית; אך השאלה היא מה השוני הפעם?" אסלאמי אמר: "נקודה זו היא בעלת חשיבות רבה; שעלינו להשיב מה באמת היה השוני בין התקיפה הזו, הפעם, לבין הפעמים הקודמות. אם תסתכלו על הרקע, ההתנהגויות, הפעולות והצעדים השונים שארצות הברית וישראל ביצעו, היו בעבר אפופים בערפל של אי-בהירות ולא נחשפו. הועלתה האשמה חמורה ביותר, היא לובתה ותוצאתה הייתה למעלה מ-20 שנות משא ומתן. ממשלות שונות באיראן באו והלכו וניהלו את המשא ומתן ותוצאת המשא ומתן הייתה אותו מסמך הברג'אם (JCPOA), אשר נודע מאוחר יותר כהחלטה 2231."
אסלאמי: המטרה הראשונה של טילי ישראל הייתה מרכז תרופות אזרחי באיראן.
ראש ארגון האנרגיה האטומית ציין כי המקום הראשון שישראל הפציצה היה מפעל שייצר דלק לוחות עבור הכור בטהראן, שהוא כור רדיופרמצבטי; המידע על מיקום זה היה רק בידי הסוכנות.
בתקיפה על איראן, הם הרסו את אמינותו של ארגון בינלאומי, ורק מתקני הגרעין שלנו לא נהרסו.
ראש הארגון לאנרגיה אטומית הוסיף: עם יישום הסכם זה, נקבע באופן עקרוני ויסודי שהאשמות והמקרים המאשימים שהועלו נגד ארצנו במסגרת ה-PMD ייסגרו. הסוכנות דיווחה על כך וסגרה את כל המקרים המאשימים, ונקבע כי תחת משטר פיקוח וולונטרי מחמיר יותר ובתהליך בניית אמון, במקביל להסרת הסנקציות, איראן תוכל ליהנות שוב מהזדמנות זו ולחזור, כדבריהם, לקשרי הגומלין של המערכת הבינלאומית. זוהי נקודת ציון היסטורית של אותה האשמה שהועלתה נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן ברבע המאה האחרונה. ההבדל המהותי הפעם לעומת פעולות העבר היה שלא היה לנו מצב כזה בעבר; לא היקף כזה של משא ומתן, ולא הסכם שייקרא מסמך משפטי מקובל במערכת הבינלאומית, ושמדינות חברות במועצת הביטחון של האו"ם פרסמו אותו כהחלטה. זה לא קרה.
אסלאמי הוסיף: "בנסיבות אלו, עמדנו בפני מצב שבו הרפובליקה האסלאמית של איראן, באופן מלא ועל פי דוחות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, קיימה את כל התחייבויותיה בהתאם למסמך זה. אולם הצדדים האחרים, למעט תקופה קצרה, לא הצליחו ולא רצו לקיים את ההתחייבויות שהם עצמם קיבלו על עצמם במסגרת מסמך זה."
אי-גינוי התקפות נגד מתקני הגרעין של איראן על ידי הסוכנות ומועצת הביטחון הוא דוגמה מובהקת ומוחשית לפגיעה במשפט הבינלאומי ובתקנות הבינלאומיות.
סגן הנשיא הוסיף ואמר: "אנו הותקפנו במהלך תהליך בניית אמון ובמסגרת יישום הסכם רב-צדדי, שאושר ונרשם במועצת הביטחון של האו"ם. הנקודה השנייה היא שעל בסיס מסגרת זו, מסמך זה והתהליכים שהוגדרו בו, היינו נתונים למשטר פיקוח מוגבר; באופן כזה שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דיווחה אחת לשלושה חודשים למועצת הנגידים ואחת לשישה חודשים למועצת הביטחון, ודוחות אלו העידו באופן קבוע על עמידתה של איראן בהתחייבויותיה."
אסלאמי הוסיף: אך עם פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין, ותחילת סנקציות חדשות וצעדים נוספים שהיו חמורים יותר בהשוואה לעבר, וכן אי-עמידת האירופים בהתחייבויותיהם שבפועל לא אפשרו לאיש לשתף פעולה עם איראן, תהליך זה החל מחדש את המתיחות; כלומר, זה הראה כי למשא ומתן, הסכמה, חתימה והחלטות לא הייתה כל השפעה על הסרת האשמות אלו ועל הרחקת נושא זה מהתוכנית שלנו ומארצנו.
ראש הארגון לאנרגיה אטומית ציין: נקודה נוספת היא שבהתקפות שהתרחשו בעבר, אף אחת מההתקפות שבוצעו לאורך ההיסטוריה נגד מתקני גרעין לא הייתה תחת פיקוח הסוכנות; לא ההתקפה הישראלית על עיראק, לא ההתקפות הקשורות לסוריה, ואף לא המקרים הקשורים לאוקראינה ורוסיה – אף אחד מאלה לא היה תחת פיקוח הסוכנות, ומשטר אמצעי ההגנה לא חל עליהם. אך ברפובליקה האסלאמית של איראן, מה שהתרחש היה תקיפה של מתקן גרעיני שהיה תחת פיקוח הסוכנות; מתקן שנרשם בסוכנות והיה נתון לפיקוח מתמיד. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שאירוע כזה מתרחש.
הוא ציין כי הסוכנות סירבה לגנות את ההתקפות הללו, ואמר: לא רק הסוכנות, אלא גם מועצת הביטחון נמנעה מלגנות אותן. וזהו בדיוק ביטוי מובהק ומוחשי לפגיעה במשפט הבינלאומי ובתקנות הבינלאומיות. זהו המאפיין הייחודי של התקפות אלו על מתקני גרעין הרשומים בסוכנות, אשר התרחשו לראשונה בהיסטוריה.
המידע שברשות הסוכנות הוא מידע מסווג, ואסור לו ליפול לידי היריב.
ראש הארגון לאנרגיה אטומית, בתשובה לשאלה האם 22 פקחים נכחו באיראן בעת התקיפות, הסביר כי מספר קטן יותר של פקחים נכח, וכי הסוכנות עצמה החליטה להוציאם מאיראן מטעמי ביטחון. הוא הוסיף כי באותו יום שבו אירעה התקיפה, בשעה 8:30 בבוקר, הם היו אמורים לבצע בדיקה.
אסלאמי, בתשובה לשאלה: "אילו צעדים נקטה הארגון לאנרגיה אטומית כדי שנעבור את ההפרה הבוטה הזו של החוקים והאמנות הבינלאומיים במינימום השלכות סביבתיות ואנושיות, והאם לדעתך אמצעי ההגנה בטוחים יותר היום או נמצאים בסכנה גדולה יותר? והאם הסוכנות יודעת מה קרה לאמצעי ההגנה בעקבות התקפות אלו?", אמר: למרבה הצער, מדינות אלו מנצלות לרעה לחלוטין את היכולת של המערכת המגובשת הזו שהוגדרה בסוכנות על בסיס החוק ועל בסיס אמנת הסוכנות, ואינן מאפשרות התנהלות מקצועית ובהתאם לאמנה. עבורנו, נושא זה היה הדרישה החשובה ביותר.
הוא הוסיף: "הצגנו בוועידה הכללית בווינה בשנת 2025 הצעה לאסור תקיפות על מתקני גרעין הנמצאים תחת פיקוח הסוכנות, אך האמריקאים התנגדו לכך בחריפות ולא אפשרו כלל שהנושא יעלה לדיון בוועידה. כלומר, זהו נושא פשוט מאוד; האירוע שקרה לאיראן יכול לקרות גם לכל המדינות. המידע שנמצא ברשות הסוכנות הוא מידע חסוי. מידע של מדינות אינו יכול לשמש טרף ליריב, למי שפועל מתוך כוונת איבה נגד אינטרסים של אחרים ומסכן אותם."
אנו עומדים בפני איום פעיל.
סגן הנשיא אמר, בציינו כי היינו ועדיין אנו נתונים תחת איום מתמיד: "גם היום, אם תבחנו, אולי יותר מ-16 מרכזי מחקר, הממוקמים בעיקר בארה"ב ובכמה מדינות אירופה, עוקבים באופן רציף, מייצרים באופן קבוע בעיות ותוכן ומלבים את האווירה נגד תוכנית הגרעין של איראן. תאמרו אתם, אם הייתם באים, מפציצים, והעניין היה נגמר, אם היינו מושמדים, אז למה כל המאמץ הזה וכל האיומים היומיומיים האלה? ברור לחלוטין שהמטרה אינה רק מתקנים, או עניין צבאי ופצצת אטום; המטרה היא להשמיד יכולות היעילות לקידום מדינתנו. המקום הראשון שישראל הפציצה היה מפעל המייצר דלק בצורת לוחות עבור כור טהראן. כור טהראן הוא גם כור מחקר המיועד לייצור רדיופרמצבטיקה. הנקודה הראשונה שנפגעה הייתה אותה נקודה."
יו"ר הארגון לאנרגיה אטומית ציין: "מכיוון שאנו עומדים בפני איום פעיל, נקטנו אמצעים רבים כדי להגן על המומחים, על האתרים ועל שחרור חומרים שעלולים לגרום לזיהום סביבתי ולהשפיע על הציבור. אלה היו אמצעים שבאופן טבעי נקבעו מראש וננקטו לשם הגנה."
תקיפה על מתקני הגרעין האזרחיים של איראן ערערה את אמינותה של הסוכנות.
ראש הארגון לאנרגיה אטומית הוסיף ואמר: הנקודה החשובה יותר היא שמידע זה היה בידי הסוכנות. כאשר בבניין שלכם קיימת מעבדה, אשר צוידה בשיתוף פעולה עם הסוכנות, רק אותו חדר שבו נמצא הציוד, נפגע. מי, מלבד שימוש לרעה במידע של הסוכנות, יכול לפעול בדיוק כזה?
הוא הדגיש כי סוגיה זו פגעה באופן חמור באמינותו של ארגון בינלאומי, והוסיף: משמעות הדבר היא שלא רק מתקנינו נפגעו, אלא גם אמינותו של מרכז וגוף בינלאומי, שתפקידו לקדם טכנולוגיה גרעינית באופן הוגן ומקיף עבור כל העמים, הועמדה בסכנה.
סגן הנשיא ציין כי בסעיף 3 לחוקת הסוכנות (הבינלאומית לאנרגיה אטומית) מצוין שתפקידה כולל עידוד, תמיכה, תיווך ומעקב, על מנת שטכנולוגיה גרעינית תהיה זמינה באופן הוגן לכל המדינות. זוהי חובה שהסוכנות מחויבת למלא, וכאן לא אתייחס למחדלי העבר של הסוכנות כלפי איראן, אך אפילו המידע הקיים הזה נאסף על ידי האויב ונוצל באופן כזה שבאותו בניין, באותו חדר מעבדה, הציוד והאמצעים המיועדים לביצוע ניסויים ולניתוח נתונים ותוצאות תהליכים, נפגעו. פעולה זו הרסה את אמינות הסוכנות והעמידה את מערכת המשפט הבינלאומי בפני תקיפה.
יש למנוע חדירה לארגונים בינלאומיים.
סגן הנשיא אמר, בציינו שאף מדינה לא הייתה מעורבת בפרטי הסכם ההבטחות ולא חוותה אותו במידה כמו איראן: "היקף הפיקוחים שהסוכנות מבצעת כיום בעולם, הן מבחינת מספרם והן מבחינת צריכת המשאבים, כ-80 אחוזים מהם מושקעים ומבוצעים באיראן. אם מתייחסים ליחס הבדיקות לא רק בהקשר של הבטחות, הקיבולת של מתקני הגרעין שלנו הרשומים בסוכנות ומהווה את כלל הנכסים הגרעיניים שלנו, בהשוואה לכלל מתקני הגרעין בעולם היא כ-3 אחוזים. אך היקף הבדיקות המבוצעות אצלנו הוא כ-25 אחוזים, כלומר רבע מכלל בדיקות הסוכנות."
אסלאמי הוסיף: גם בתחום אמצעי ההגנה, 80% מהעלויות ומהפיקוח על אמצעי ההגנה נוגעים לאיראן. כלומר, הניסיון שאנו עוברים וחווים היום, טרם התרחש עבור מדינות רבות אחרות. אם "חוק הג'ונגל" ישלוט והסטנדרט הכפול הזה יימשך, ייתכן שאירוע כזה יתרחש מדי יום גם במדינה אחרת; כלומר, ניצול לרעה של ההשפעה שיש למדינות מסוימות בארגון בינלאומי.
על הסוכנות לקבוע את עמדתה בנוגע למתקפה על מתקני הגרעין הנמצאים תחת פיקוחה.
סגן הנשיא המשיך בדבריו ואמר: בסעיף 68 של הסוכנות, פסקה 68, מוזכרים "אסונות טבע" ונקבעו לגביהם הוראות, אך קיימת שתיקה בנוגע ל"תקיפה צבאית". למעשה, זהו אחד הליקויים הניצבים בפני כל המדינות. ליקוי זה קיים, ושאלתנו לסוכנות היא: איזה אמצעי, תוכנית פעולה, נוהל והנחיה יש לכם, כסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, להתמודדות עם אתרים שהותקפו צבאית? דבר כזה אינו קיים. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שאירוע כזה מתרחש.
הוא הדגיש כי על הסוכנות להכין את נהליה בנושא זה, ואמר: ראשית, אם מקובל שתקיפה צבאית נגד מתקני גרעין היא מותרת, ובכן, שיבואו ויאמרו זאת במפורש. אם אינה מותרת, מדוע אינם מגנים זאת? כאשר הם אינם מגנים ובמקביל אליהם מפעילים עלינו לחץ, ובכן, מה עלינו להציג כעת? אתם ביצעתם הפצצה כבדה; לדברי נשיא ארה"ב, "התאמנתם 21 שנה". את הפצצה הכבדה ביותר שנעשה בה שימוש עד כה בעולם, כלומר את ה-GBU-57, שהיא פצצה עצומה, הבאתם ופגעתם בה במתקני הגרעין של איראן. ובכן, כעת, בנוכחותכם באיראן, מה בכוונתכם להעריך?
הסוכנות בשתיקתה הניחה את הבסיס ללחץ רב יותר על איראן.
סגן הנשיא הוסיף ואמר: אתם רוצים לנתח מבצע ולראות איזו השפעה הייתה לו. אם חומרי הגרעין שלנו היו תחת פיקוחכם – וכך היה – ואם פיקחתם על תהליך הפעילויות במרווחי זמן קבועים, והתהליך הזה אושר על ידכם, כעת, משתהליך זה נפגע, אתם הגוף הראשון שהיה שותף לתהליך זה; מכיוון שפיקחתם. לכן, כפי שתובע ציבורי פועל, עליכם להצהיר במפורש שפעולה זו לא הייתה אמורה להתבצע.
אסלאמי ציין: "אך אתם לא רק שאינכם מגנים את ההתקפות הללו, אלא שבשתיקתכם או בשיתוף פעולה אתם גם סוללים את הדרך ללחץ נוסף. היום, הנקודה החשובה עבורנו היא סוגיות הומניטריות, סביבתיות, וחשוב מכל – סוגיות ביטחוניות. מצבנו הביטחוני עדיין לא השתנה; מדי יום, בחדשות ודיווחים, אתם רואים שאנו מתמודדים כל העת עם איומים. מדי יום מאיימים עלינו: 'אם תנקטו בפעולה כלשהי, נתקוף שוב'."
ראש הארגון לאנרגיה אטומית אמר: במצב כזה, האם בכלל נשאר דבר שנקרא "זכויות" שניתן לדון ביכולת האכיפה והאפקטיביות שלו? אנו עומדים כעת בפני תנאים כאלה, והסוכנות צריכה להגדיר את עצמה למצב זה. הסוכנות, בטרם תבקש להכין מודליות חדשה, חייבת קודם כל להגדיר את עצמה מחדש ולציין את יחסה ואחריותה לנוכח התנאים שבהם התרחשה מתקפה צבאית ומתקנים נפגעו, ועל בסיס זה להיכנס איתנו לדיאלוג.
משימת הסוכנות הקשורה להחלטה 2231 הסתיימה.
מוחמד אסלאמי אמר, בהסבירו את מצב שיתוף הפעולה של איראן עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית: "היחסים שלנו עם הסוכנות כללו שני היבטים. היבט אחד נוגע להסכמי הגנה ולאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT); ההיבט השני מתייחס להחלטה 2231 ולאותו הסכם הגרעין (ה-JCPOA). כעת, בהתחשב בכך שהשנה העשירית, מבחינתנו המשפטית, הסתיימה, ובפועל המשימה הקשורה להחלטה 2231 הגיעה לסיומה, הרי שמשימת הסוכנות נחשבת גם היא שהסתיימה. כל הדו"חות החודשיים שהסוכנות פרסמה עד היום, עסקו למעשה בבחינת עמידתה או אי-עמידתה של איראן בהחלטה 2231."
הוא הוסיף: זו הנקודה החשובה ביותר; אי-ההתאמות שדווחו נובעות מהתנהגות הצד השני, שכן הם לא עמדו בהתחייבויותיהם. כאשר בוחנים את החלטה 2231, רואים שאיראן, כבר במשפט הראשון, קיבלה על עצמה שורה של הגבלות, על כל הפירוטים והתנאים שצוינו, וזאת למען בניית אמון ובתמורה להסרת הסנקציות. אך כאשר משוואה זו והעסקה לא יושמו על ידי הצד השני, היה זה טבעי שאיראן לא תישאר חד-צדדית בשלב אליו התקדמה, ותממש את זכותה הבלתי מעורערת לחזור בה מהתחייבויותיה. לכן, כאשר הסוכנות מדווחת על 'אי-התאמה', אין פירושו שאיראן הפרה; אלא הדבר נובע מכך שלמסמך יש שני בסיסים, ומונה משקיף לאיראן, שהיא הסוכנות, אך לא מונה כל משקיף לצד השני שידווח כי הם לא מילאו את חובותיהם. ריק זה בדיוק הוא שגרם לכך שאיראן תהיה קורבן, ולצד השני יהיה רמקול חד-צדדי שיפרסם דוחות 'אי-התאמה' נגד איראן אחת לשלושה חודשים.
