על פי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוקטובר 2025, בין השנים 2017 לאמצע 2025, נרשמו 124 מקרי התאבדות בצה"ל, מתוכם 68% חיילי חובה, 21% אנשי מילואים פעילים ו-11% אנשי קבע. על פי דיווח של סוכנות הידיעות פארס טודיי, על פי נתונים אלו, בין השנים 2017 ל-2022, ממוצע מקרי ההתאבדות השנתי בצה"ל עמד על כ-14 מקרים. נתון זה עלה ל-17 מקרים בשנת 2023 ול-21 מקרים בשנת 2024. על כל התאבדות שהצליחה, נרשמו כשבעה ניסיונות התאבדות שלא צלחו. 91% מהקורבנות היו גברים, ורק 17% מהם השתמשו בשירותי בריאות הנפש של הצבא לפני מותם. למעלה משני שלישים מאנשים אלו שירתו ביחידות קרביות, והיו מעורבים ישירות במבצעים בעזה.
המבנה הסגור של הצבא, המחסור באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש והיחס השלילי לטיפול פסיכולוגי, גרמו לכך שחלק גדול מהחיילים נותרים מנועים מסיוע תומך. מנגד, הסתרת מידע והיעדר שקיפות פגעו באמון הציבור. צבא המשטר הציוני מכריז לעיתים קרובות על סיבת המוות כ"אירוע שאינו מבצעי" כדי שהנתונים האמיתיים לא ייחשפו. משפחות הקורבנות אומרות כי הצבא מקבל את העניין רק כאשר התקשורת חושפת אותו.
הוצאות עתק לשימור חיילים
משברים הולכים וגוברים בצבא ישראל גורמים לירידה במוטיבציה לשירות צבאי. בהקשר זה, העיתון הישראלי מעריב דיווח ביום ראשון כי ממשלת ישראל אישרה תוכנית חירום בשווי 3.25 מיליארד שקלים (מיליארד דולר) במטרה לתמוך באנשי הקבע של הצבא ולמנוע את התפטרותם. תוכנית זו כוללת שורה של צעדים חברתיים וכלכליים נרחבים, לרבות סיוע כספי, הטבות דיור ועוד. העובדה שאנשי הקבע של הצבא נדרשו בשנתיים האחרונות לעבוד מסביב לשעון עם עומס עבודה כבד במיוחד וללא תוספת שכר, הובילה להתפטרויות רבות ולניסיונות לגייס אנשי קבע במתכונת של משרתי מילואים. צה"ל זקוק כעת לאלפי אנשי קבע, במיוחד בכוחות ההגנה האווירית ובתחזוקת כלי רכב משוריינים, כדי לחדש ולהפעיל מחדש מספר רב של כלי רכב משוריינים וציוד לחימה שיצאו מכלל שימוש לאחר שנתיים של לחימה.
יפעת תומר, תובעת צבאית לשעבר של צה"ל
הענשת התובעת על אמירת אמת
ההסלמה בלחצים מצד הרשויות הישראליות על יפעת תומר, התובעת הצבאית לשעבר בצה"ל, אשר מזוהה כגורם שהפיץ את סרטון עינוי האסירים הפלסטינים בכלא "שדה תימן", הובילה להגברת המתיחות ולהעברתה לבית החולים איכילוב בתל אביב. ישנם חששות מפני התאבדותה. מוקדם יותר, פרסמו מקורות ישראליים דיווחים על היעלמותה ועל היעלמות מכשיר הטלפון הנייד שלה, אשר עוררו סערה רבה בתקשורת הישראלית. גורמים רשמיים בישראל חוששים כי פרסום הסרטון יוביל לבידוד נוסף של ישראל בעולם. בהקשר זה, ביום ראשון, ישראל כץ, שר הביטחון הישראלי, אסר על מפקדים וקצינים בכירים בצבא להתראיין לכתבים ולמסור להם כל הסבר ללא אישור. במקביל, יאיר לפיד, ראש הממשלה הישראלי לשעבר, חשף ביום שני כי מתנחלים ביצעו 97 מקרי פשע נגד פלסטינים בגדה המערבית הכבושה בחודש אוקטובר בלבד.
התגשמות הסיוט של הציונים: ישראל מבודדת
סקר "פיו", מרכז המחקר והסקרים האמריקאי הגדול ביותר, מצביע על כך ש-53 אחוז מהאמריקאים מחזיקים כיום בגישה שלילית כלפי הכובשים הציונים. גם בקרב הנוצרים האוונגליסטים, אשר היו במשך עשורים בסיס התמיכה הגדול ביותר של המשטר הציוני, שיעור התמיכה ירד ל-34 אחוז (בשנת 2021). על פי דו"ח זה, המשטר הציוני הפך מבעל ברית אסטרטגי ל"נטל" פוליטי עבור וושינגטון, במיוחד לאחר מלחמת עזה והעלייה בביקורת באוניברסיטאות ובתקשורת האמריקאית.
בנימין נתניהו וישראל כץ
לדוגמה, ביום שבת האיחוד האירופי גינה בהצהרה את התקפות המשטר הישראלי על עזה ודרום לבנון, וקרא לתל אביב לדבוק בהפסקת אש. מנגד, שמונה מדינות, ובהן טורקיה, סלובניה, ליטא, נורווגיה, שווייץ, אירלנד, איטליה וקנדה, הודיעו על נכונותן לעצור את בנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר הישראלי, בגין פשעי מלחמה ורצח עם נגד העם הפלסטיני. פרנצ'סקה אלבנזה, הכתבת המיוחדת של האו"ם, אף היא הצהירה ביום שבת, בתגובה לעלבון מצד שגריר המשטר הישראלי בארגון שכינה אותה "מכשפה": "אילו יכולתי להטיל כישופים, הייתי עוצרת את פשעי ישראל."
