המשטר הציוני, בעודו נתון תחת לחץ דעת הקהל העולמית בשל המשך המלחמה בעזה, מבקש לשנות את זירת המאבק התקשורתי והבינלאומי באמצעות פתיחה במתקפה רב-ממדית. מהלכים אלה, המתחילים בחניקת קולות התקשורת מבית ומתפשטים עד לעומק יבשת אמריקה, מעידים על אסטרטגיה לבלימת ההשלכות הפוליטיות והביטחוניות של המלחמה האחרונה. פארס טודיי בדו"ח זה בוחן את ממדי שלוש החזיתות הסימולטניות הללו.
השתקת התקשורת; הכנסת סללה את הדרך לצנזורה בלתי מוגבלת של כלי תקשורת זרים.
הכנסת, הפרלמנט של המשטר הציוני, עשתה צעד משמעותי לקראת דיכוי שיטתי של חופש העיתונות, באישור ראשוני של הצעת החוק השנויה במחלוקת של אריאל קלנר ממפלגת הליכוד. על פי הצעת החוק, משרד התקשורת יוסמך להפסיק באופן מוחלט את פעילותו של כל כלי תקשורת זר שייקבע כ"מזיק לביטחון", ללא צורך בצו שיפוטי וללא כל הגבלת זמן. הסרת סעיף ה"בחינה התקופתית" של ההחלטות מהנוסח הסופי, משמעותה אפשרות להשעיה קבועה של רשתות כמו אל-ג'זירה. הצעת חוק זו, שאושרה ברוב של 50 תומכים מול 41 מתנגדים ועברה לשלב הבא, הוצגה על רקע זעמם הרב של גורמי המשטר על כלי תקשורת אלה, בשל סיקורם את הפרות זכויות האדם בעזה.
קרב בחצי הכדור המערבי; גל חדש של איראנופוביה באמריקה הלטינית
במקביל לצמצום המרחב התקשורתי, המשטר הציוני, בשיתוף פעולה עם ארצות הברית, פתח זירה חדשה של מלחמת נרטיבים באמריקה הלטינית. על פי דיווח של העיתון הלבנוני "אל-אח'באר", וושינגטון ותל אביב מקדמות באופן פעיל "איראן-פוביה" באזור זה. מטרת קמפיין זה היא להבליט את איראן כ"איום על-לאומי" ולהצדיק את חיזוק הנוכחות הביטחונית המערבית בחצי הכדור המערבי. הטענה בדבר קנוניית התנקשות בשגריר המשטר הציוני במקסיקו, אשר נדחתה אף על ידי ממשלת מקסיקו, נכללת במסגרת תרחיש זה. פעולה זו מוערכת כתגובה אסטרטגית להשפעה הגוברת של איראן וסין בקרב מדינות כמו ונצואלה, בוליביה וניקרגואה.
הזירה הצבאית; המשך התקיפות הקרקעיות של המשטר הציוני בסוריה
גם בשטח, הפעילות הצבאית של ישראל באזור קונייטרה שבסוריה התעצמה. מקורות מקומיים דיווחו כי כוחות צה"ל, בגיבוי מסוקי קרב, נכנסו לכפר "ג'באסא אל-ח'שב" וערכו חיפושים בבתי אזרחים סורים. פשיטה זו, שחזרה על עצמה גם ביום ראשון עם כניסה לכפרים אל-מושירפה ואופאניה, מלמדת שתל אביב מנצלת באופן פעיל את חוסר היציבות בסוריה כדי לבסס את נוכחותה ברמת הגולן הכבושה ובאזורים הסמוכים לה.
שלושת המהלכים הנפרדים לכאורה הללו (דיכוי תקשורתי, איראנופוביה באמריקה הלטינית ותוקפנות בסוריה) הם למעשה חלק מאסטרטגיה אחידה. המשטר הציוני ובעלת בריתו העיקרית, ארה"ב, מנסים לנהל את נרטיב המשבר באמצעות שליטה הדוקה בתקשורת, להפעיל לחץ על אזור ההשפעה של יריבות אזוריות כמו איראן באמצעות פרויקטים ביטחוניים חדשים באזורים מרוחקים, ולחזק את מעמדם המבצעי והביטחוני בגבולות הצפון (סוריה).
אסטרטגיה רב-גונית זו היא תגובה לקמפיין המוצלח של ההתנגדות בעזה, וכן לשינוי ההדרגתי בדעת הקהל המערבית. עם זאת, ההתנגדות לפרויקט זה נמשכת הן בזירה הבינלאומית, כמו בניו יורק, והן בזירות צבאיות, כמו בסוריה. התוצאה הסופית של מאבק רחב היקף זה תעצב את עתיד הסדר הביטחוני במערב אסיה.
הזירה הפנימית בארה"ב; שינוי פניה הפוליטיים של ניו יורק ולחץ על הציונות
בארצות הברית, הזירה הפוליטית משתנה. ניצחונו של זוהראן ממדאני, ראש עיריית ניו יורק המוסלמי והאנטי-ציוני, מסמל את צמיחתם של זרמים פרוגרסיביים בקרב צעירים אמריקאים. שינוי זה אינו מוגבל רק לניצחון סמלי, וכעת קבוצה של דמוקרטים אמריקאים, שהציגה רשימה בת 12 סעיפים, דורשת מממדאני לבטל את כל חוזי העירייה עם חברות המשתפות פעולה עם המשטר הציוני. מהלך זה מצביע על כך שההתנגדות למדיניות של משטר זה מצאה את דרכה גם למרכזי הכוח בארצות הברית והפכה לזרם משפיע.
