בימים האחרונים שידרה רשת אל-מנאר דווח מפורט על גילוי רשת ריגול בלבנון, שבמסגרתו הוצג כי מינהל הביטחון הכללי הלבנוני חשף רשת ריגול שתכננה לבצע פעולות חבלה בלבנון במטרה לערער את המצב במדינה. בין התכנונים של הרשת נכללה גם ביצוע שישה פיצוצים בטקס לציון יום השהידה של סייד חסן נסראללה, המזכ״ל של חיזבאללה.
הודעת מינהל הביטחון הכללי והרשויות השיפוטיות בלבנון
כמה ימים לפני גילוי רשת הריגול לטובת המשטר הציוני, הודיעו גורמי משפט לבנונים על מעצרים של 32 חשודים. המקורות ציינו, ללא פרסום שמות העצורים, ששישה מהמעורבים נתפסו עוד לפני כניסת הפסקת האש בלבנון ב־27 בנובמבר 2024. המינהל הוסיף כי הטיפול בעבירותיהם של תשעה עצורים הושלם, בעוד 23 חשודים נוספים עדיין נמצאים בהליכי חקירה ובדיקות.
מינהל הביטחון הכללי בלבנון מסר כי זוהי אחת מהרשתות הגדולות שנתפסו עד כה. לפי הודעת המינהל, העצורים הודהו כי העבירו למשטר הציוני מידע על מקומות שהותם של בכירי חיזבאללה. מקור הקשור לתיק שביקש להישאר בעילום שם ציין כי המידע שנאסף מהרשת מלמד כי המשטר הציוני חיפש פרטים על כלי הרכב שבהם משתמשים בכירי חיזבאללה, בין השאר מכוניות ואופנועים.
בהודעה רשמית שפרסם המינהל צוין: «במסגרת המאבק ברשתות ריגול, הצליחה הנהלת הביטחון הכללי לפענח רשת שפעלה עבור האויב המשטר הציוני והייתה בעיצומם של הכנות לפעולות טרור, ביניהן פיגועי חבלה והתנקשויות בתוך לבנון, ולתפוס חלק מחבריה. בתום חקירה, אחד העצורים הודה כי הרשת אחראית לביצוע התנקשויות קודמות נגד בכירים בתנועה ב'אל-גמאעה אל-אסלאמיה'.»
«לאחר מכן ערכה הנהלת הביטחון הכללי מבצע שטח מדויק, ביטחוני וטכני, שהביא לפעולות המשך במספר אזורים בלבנון, כשהשתתפו באחד מהם גם כוחות צבא לבנון ומחלקת המודיעין. במבצע נתפסו מספר כלי רכב וציוד ונעצרו כמה בני אדם, הבולטים שבהם: מ. ס. — אזרח לבנון־ברזילאי; א. ע. — אזרח ממקור פלסטיני המתגורר בלבנון; ע. ש. — אזרח לבנוני; א. ג. — אזרח לבנוני. פרטים ומצב התיק יפורסמו לאחר השלמת החקירות המנהלות תחת פיקוח הרשויות הרלוונטיות.»
דיווח מעמיק של רשת אל-מנאר
לאחר פרסום חשיפת רשת הריגול על־ידי הגורמים השיפוטיים והביטחוניים של לבנון, שידרה רשת אל-מנאר בתוכנית «חדית' א-שעה» בהנחיית מנה טחיני תחקיר שמעמיק את פרטי התיק, ומציג כי המידע הראשוני נגלה על־ידי חיזבאללה ולאחר מכן הובל לחשיפת הרשת בידי גורמי הביטחון הלבנוניים. להלן הנקודות המרכזיות שהוצגו בתוכנית:
הרשת הטרוריסטית הייתה מחולקת לשתי יחידות: הגרעין «ארמון» והגרעין «נקאש». שיטת הפעולה תוארה כך: מפעיל ראשי שממוקם מחוץ ללבנון פועל כ'מטריה' שמאגדת תחתיה קבוצת אנשים, שלרוב עובדים קרוב זה לזה אך אינם יודעים עב מי הם פועלים — ואפילו אינם מודעים לכך שכל משימותיהם מיועדות לאותו מטרה משותפת.
הגרעין «נקאש»
לגבי קבוצת "נקאש", ב־8 באוגוסט 2025 הגיע למינהל הביטחון מידע על רשת ריגול של המשטר הציוני שהתכננה לבצע פעולות טרור בלבנון. המידע הראה כי הקבוצה שכרה בית ששימש כחדר מבצעים באזור ברמנא. בשל הוראה של נציג המדינה בבית הדין הצבאי, הבית הועמד תחת מעקב.
צילומי מצלמות אבטחה ראשוניים הראו כי בית זה שוכר על־ידי אזרח ממוצא סורי־אוקראיני בשם "חלד אלעיאדי" — תושב שבדיה, דובר שש שפות.
בבית — בקבוצת "נקאש" — פעלו חמישה אנשים: האחד, אזרח בלגי בשם מרטין סימון, שזוהה כמנהל ומסנגר הצוות. מן הסביר שהוא אינו נמצא בלבנון; הוא מנהל חברה קמעאית בשם "סילבר איי" ודרכה שכר אדם בשם "מוחמד סאלח" שאותו גייס והכשיר מחוץ למדינה. בין משימותיו: בחינת נכסים בלבנון ומחוצה לה, השכרת מחסן באזור "נקאש" והתקנתו בחשמל ואינטרנט, רכישת קווי טלפון ניידים ומכשירי טלפון, רכישת שני אופנועים, קבלה והעברת חבילות דואר, רכישת זמזמי נפץ, נשק וכדומה — תפקיד שניתן לתאר כנציג מקומי שאחראי על הכנות לחבלות.
האדם השני בצוות הוא מי שמזוהה בשם "סאבא" — זה שהיה הראשון שפנה ל"מוחמד סאלח" לגיוסו. השלישית היא אישה בשם "סופיה ווידנר", שהוזכרה באחד המיילים; באמצעות מרטין היא שלחה למוחמד סאלח הוראות ותיאור משימות. הרביעי, אדם המזוהה בראשי תיבות "טי", קשר עם מוחמד סאלח דרך אפליקציית מסרים מאובטחת והורה לו לרכוש מספר טלפונים ניידים וטאבלטים וללמדם כיצד להשתמש במערכת הדואר. החמישי — אדם המופיע תחת הסימול הדולרי ($) — קיבל, לפי הנחיית מרטין סימונס, באמצעות אותו מסר מאובטח את המידע שמוחמד סאלח אסף לגבי תנועת "אל-גמאעה אל-אסלאמיה".
מוחמד סאלח, יליד אזור סולטן יעקוב, נחקר בעבר בידי המשטר הציוני על רקע היעלמותם של כמה חיילים בשנת 1982. הוא זיהה נקודות המיועדות להנחת מטענים באזור סולטן יעקוב, וסיפק למשטר הציוני מידע על אנשי "אל-גמאעה אל-אסלאמיה", בהם השהידים מוחמד דח'רוג' ועלי אל-חאג' — כשעל־פי הדיווח עלי אל-חאג' היה בעלה של דודת מוחמד סאלח.
המשטר הציוני שאל את מוחמד סאלח על שמות ספציפיים בתוך גופים כמו הג'האד האסלאמי והגמאעה, ובמקביל ביקש ממנו להתקרב לכוחות המזוהים עם חיזבאללה. מאחר שמוצאו מבקעה המערבית, היו לו באופן טבעי קשרים עם אנשי הגמאעה.
חבר נוסף בגרעין "נקאש" הוא אזרח סורי־אוקראיני בשם חלד אלעיאדי (כינוי אבו אחמד). תפקידו היה לקבל חבילות מהמחסן ב"נקאש" ולבצע משימות סיור בדרום דחיה של ביירות. תוכנן שתהיה לו גם משימה נוספת, אך לפני כן הוא נעלם. אזרח סורי־מוצא נוסף בשם עבד אלרחמן אלקאוואס היה האחראי למעקב אחר חלד; הוא האחרון שראה אותו בחיים.
הגרעין «ארמון»
חברי גרעין "ארמון" היו בין היתר: אחמד מוחמד יונס (לבנון־גרמני), ג'מאל ביידון (לבנוני), איאבראהים אל-עלי (פלסטיני), עמרן שבלי (לבנוני) ואחמד ג'סון (לבנוני). איאבראהים, עמרן ואחמד עסקו במשימות לוגיסטיות רכישת טלפונים, הכנת ציוד והעברת חבילות דואר. כל פרטי מעקב הגרעין מתחילים, כך לפי הדיווח, עם ג׳יפ אדום: הג׳יפ נסע מאזור אנטליאס לאשראפיה, משם לארמון ואחר כך לג׳וניה. המכונית המבצעית נעלמה לזמן מה וחזרה להימצא; לפי החשד היא הייתה אמורה לשמש במהלך פעולה ביטחונית.
התוכנית: פיצוצים ביום השנה לשהידת סייד חסן נסראללה
על־פי הודאות העצורים, התוכנית כללה פיצוץ שישה מטענים לציון יום השהידה של סייד חסן נסראללה. המבצע תוכנן להתבצע בתוך חמש דקות כלומר שישה פיצוצים ברצף, בפרק זמן של חמש־שש דקות.
מיקומי הפיצוצים המתוכננים כללו את מסלול שדה התעופה ואת הנתיב המוביל לקבר הזכרון של סייד חסן נסראללה בדרום דחיה של ביירות. חלק מהמטענים תוכננו להיות מוצמדים לאופנועים כדי ליצור בהלה והרתעה. הג׳יפ האדום היה מיועד לשמש בזמן הזה כחלק מפעולה ביטחונית קיים חשד שגם הוא היה אמור להיכנס לפעולת חיסול, אולי במסלול שדה התעופה. מבצע זה תואר כעת סכנת חיים מאחר שתוכנן להתרחש בשעת צפיפות קהל בזמן טקס יום השנה.
לסיכום, התוכנית נכשלה בזכות ערנות וגילויה על־ידי גורמי המודיעין והביטחון של חיזבאללה וכן בזכות פעולות מינהל הביטחון הכללי של לבנון מה שהוביל לפענוח הרשת, למעצרי חשודים ולמניעת טרגדיה אפשרית.
