מצד אחד 2025 היא שנת שיא באקזיטים בישראל, מצד שני נרשם בה קיפאון בגידול בתוצר ההייטק ובמספר העובדים בענף, עם ירידה כללית בגיוסי קרנות הון. כך עולה מדוח רשות החדשנות על מצב ההייטק בישראל לשנה החולפת. אם בעבר היה ההייטק מנוע צמיחה ברור של המשק, כיום קצב הצמיחה שלו נמוך מזה של המשק כולו.
לעומת זאת, הדוח מצביע על כך שתחום ה"דיפ-טק" – טכנולוגיות מתקדמות המבוססות על מחקר עמוק וכוללות תגליות וחדשנות פורצת דרך – פורח בישראל, והיא הופכת למרכז המוביל בעולם המערבי לגיוסי הון בתחום מחוץ לארצות הברית.
לפי הדוח, תוצר ההייטק נותר כמעט ללא שינוי זה שנתיים ועומד על כ-317 מיליארד שקל (17% מהתוצר הלאומי הכללי). בנוסף, חלקם היחסי של המועסקים בהייטק – שבעבר הוביל את הגידול בתעסוקה בכלל המשק – נמצא בקיפאון, כאשר במספר עובדי המחקר והפיתוח, שהם חוד החנית של הענף, חלה אפילו ירידה של 6.5%.
במחצית הראשונה של השנה נרשמו 403 אלף מועסקים בהייטק הישראלי (11.5% מהמשק) – עלייה קלה לעומת שנת 2024. אולם חלקם של עובדי ההייטק מתוך כלל המועסקים במשק נמצא כאמור בהקפאה מאז 2021 ולא השתנה. קצב גידול התעסוקה ירד לפחות מ-2% בממוצע לשנה מאז 2023 – לעומת יותר מ-5% ברוב העשור הקודם.
צניחה בגיוסי קרנות ההון סיכון, עלייה בייצוא ההייטק
במקביל ניכרת ירידה דרמטית של 80% בהון שגייסו קרנות הון סיכון ישראליות בהשוואה לשיא שנרשם ב-2022. הירידה חדה יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה. ירידה משמעותית במיוחד נרשמה גם במספר הסטארטאפים שנפתחו השנה – כ-500 בלבד, לעומת יותר מ-1,000 לפני עשור.
מצד שני, הדוח מצביע גם על נתונים חיוביים, המעידים על החוסן והעמידות של ההייטק הישראלי גם בשנות המלחמה: ברור כבר כי 2025 – שבמהלכה רכשה גוגל את Wiz בכ-32 מיליארד דולר – תהיה שנת שיא של הזמנים באקזיטים בהייטק וניכרת בה התאוששות בגיוסי סטארט-אפים: הרבעון השני של השנה הוא הגבוה בגיוסים מאז 2022.
יצוא ההייטק עלה ל-78 מיליארד דולר ב-2024 (עלייה של 5.6% לעומת 2023) וחלקו ביצוא הכללי של המדינה מגיע כבר ל-57% במחצית הראשונה של 2025 – השיעור הגבוה ביותר שנמדד אי פעם.
גם ההשקעות בחברות – גיוסי ההון של סטארט-אפים ישראליים – חזרו לרמות הגבוהות של 2019-2020. נכון לסוף 2024, ישראל היא מרכז ההייטק החמישי בעולם, עם גיוסים של 10.6 מיליארד דולר, אחרי סן פרנסיסקו, ניו-יורק, לונדון ובוסטון. תחומי השקעה נותרו דומים: 3 מכל 5 דולרים שגויסו ב-2025 הופנו לסייבר או לתוכנה ארגונית.
לדברי יו"ר רשות החדשנות, ד"ר אלון סטופל, הנתונים מצביעים על מגמת האטה מדאיגה בתעסוקה וביזמות. מנכ"ל הרשות, דרור בין, מבהיר כי "אלה אינם נתונים שוליים אלא אינדיקציה לסיכון, שאנחנו מתייחסים אליה במלוא הרצינות".
"מרכז דיפ-טק עולמי"
במצורף לדוח השנתי המסורתי, מתפרסמים לראשונה ממצאי דוח הדיפ-טק, שקיימה רשות החדשנות עם חברת dealroom הבינלאומית. הדוח חושף כי בישראל פועלות כ-1,500 חברות דיפ-טק, שגייסו בשנים 2019 עד 2025 יותר מ-28 מיליארד דולר, אשר הגיעו מכ-300-400 קרנות הון סיכון בכל שנה, כרבע מהן ישראליות.
השווי המצטבר של חברות הדיפ-טק הפרטיות בישראל חצה את רף 178 מיליארד הדולר, פי 15 מלפני עשור, והחדשנות המקומית הצמיחה כבר 39 יוניקורנים וקנטאורים (הכנסות של מעל 100 מיליון דולר).
התחומים הבולטים בדיפ-טק הם בעיקר בינה מלאכותית ומכשור רפואי, אך גם שבבים, סייבר ומזון חקלאי. בעשור האחרון, אגב, נרשמו בממוצע 28 אקזיטים של חברות דיפ-טק בכל שנה, בשווי ממוצע של כ-220 מיליון דולר לאקזיט. רק להמחשה: בתחום הסייבר ישראל מובילה עם נתח של יותר מ-20% מההשקעות העולמיות בחברות דיפ-טק. ברשות החדשנות מציינים, כי שנת 2025 תהיה שנת שיא בתחום המחשוב הקוואנטי בישראל, עם השקעות מדווחות של מעל 300 מיליון דולר רק השנה.
לדברי דרור בין, "2025 חושפת את סיפורו הכפול של ההייטק הישראלי: מחד, ישראל מתבססת כמרכז דיפ-טק עולמי, שני רק לארה"ב בעולם המערבי, וגיוסים מרשימים בתחומי הבינה המלאכותית והקוונטים ממקמים אותנו בשורה הראשונה של החדשנות העולמית. מאידך, הדוח מצביע על מגמות מטרידות, ובמקביל אנו רואים בעולם שממשלות משקיעות מאות מיליארדים, הופכות לשחקניות ישירות בטכנולוגיה ומעצבות שרשראות ערך לאומיות בתחומים כמו שבבים, AI ואנרגיה. ישראל חייבת להגיב לשינויים אלו בכדי לא לאבד את יתרונה היחסי".
לשאלת ynet בנוגע להתבטאות של ראש הממשלה שלשום על משק אוטרקי, שלא מקיים מסחר עם משקים אחרים, והאם ניתן לקיים במסגרתו הייטק מצליח, אמר בין: "ההייטק הוא משאב הטבע של מדינת ישראל. קשה לדמיין כלכלה ישראלית בלי הייטק ואין הייטק ישראלי בלי לקוחות מחו״ל, משקיעים מחו"ל וחברות רב לאומיות. 85% מהכסף שמושקע במו"פ הישראלי הוא מחו"ל – אין מו"פ ישראלי בלי העולם. חברות הייטק הישראלי הן יצואניות מהיום הראשון – 57% מהיצוא הישראלי מבוסס על ההייטק הישראלי.
"גם החברות הרב-לאומיות חלק בלתי נפרד מההייטק הישראלי: הן המעסיקות הגדולות ביותר, משלמות את השכר הכי גבוה, הן רוכשות את החברות הישראליות כשהן מתבגרות וכך מניעות את כל התעשייה. ההייטק הוא תעשייה גלובלית בהגדרה שלה וההייטק הישראלי חייב להמשיך להיות מחובר לעולם".
