עלייה בהשמנה, שימוש גובר בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה, ופערים הולכים ומתרחבים בין מרכז הארץ לאזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהמלחמה – אלו הם רק חלק מהנתונים המטרידים שעולים מדוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 2024 של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.
הדוח, שמתבסס על נתוני ארבע קופות החולים וכולל את כלל התושבים למעט חיילים ואסירים, מצא כי ב-2024 נרשמה עלייה של כמעט 4% בצריכת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה – 675 מרשמים לכל אלף מבוטחים, לעומת 650 בשנה שקדמה לה. המגמה בולטת בעיקר בקרב צעירים ובאזורי הצפון והדרום, שם הפערים הבריאותיים שהחריפה המלחמה ניכרים במיוחד.
הצריכה הגבוהה ביותר נרשמה בתל אביב (826 מרשמים לאלף תושבים), חיפה (816) ועמק יזרעאל (741). נתונים גבוהים דווחו גם ברחובות (751), רמת גן (784) וחולון (746). בנגב המערבי, שנפגע באופן ישיר במתקפת הטרור של 7 באוקטובר ושרבים מיישוביו פונו, נרשמה עלייה משמעותית בשיעורי הצריכה בהשוואה ל-2023.
מנגד, בצריכת תרופות לשינה והרגעה נרשמה דווקא ירידה קלה של כחצי אחוז – מ-552 ל-549 מרשמים לאלף מבוטחים. עם זאת, שיעורי הצריכה הגבוהים ביותר נרשמו בצפון ובדרום הארץ, עם נתונים בולטים במיוחד בחיפה (823), חולון (733) ואשקלון (631).
נשים צורכות יותר תרופות נוגדות דיכאון מגברים, ובפער משמעותי: בשנת 2024 נרשמו 802 מרשמים לכל אלף נשים לעומת 529 בלבד בקרב גברים. פער דומה קיים גם בצריכת תרופות לשינה והרגעה – 607 מרשמים לנשים לעומת 473 לגברים.
שימוש בתרופות נוגדות דיכאון נפוץ יותר דווקא בקרב האוכלוסייה מהמעמד הסוציו-אקונומי הגבוה, בעוד שבתרופות לשינה והרגעה השימוש נפוץ יותר בקרב המעמד הנמוך. מגמה זו ניכרת במיוחד בחברה הערבית, שבה שיעור הצריכה של תרופות נוגדות דיכאון עלה בשנת 2024 בכ-10% לעומת השנה הקודמת, ואילו בצריכת תרופות לשינה והרגעה נרשמה עלייה של כ-4%.
