עשרה ימים לפני פתיחת פגרת הקיץ של הכנסת, איבדה הממשלה את הרוב הפרלמנטרי שלה לאחר שבנימין נתניהו לא עמד בהבטחתו להגיש הצעת חוק המעגנת פטור מגיוס לחרדים.
שתי המפלגות החרדיות – יהדות התורה (יהדות התורה המאוחדת, יהדות התורה) וש״ס – עזבו את הממשלה, והותירו את נתניהו עם תמיכתן של שלוש מפלגות בלבד: הליכוד ושתי המפלגות הימניות הקיצוניות – הציונות הדתית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ועוצמה יהודית של איתמר בן־גביר – בסך הכול 50 חברי כנסת בלבד מתוך 120.
למרות ההתפתחויות הללו, המפלגות החרדיות לא יצאו בפועל מהקואליציה ולא יצטרפו בשלב זה לאופוזיציה כדי להפיל את הממשלה. עם זאת, אם לא יושג פשרה בנושא חוק הגיוס במהלך פגרת הכנסת בת שלושת החודשים, צפוי שלאחר פתיחת מושב החורף של הכנסת ב־19 באוקטובר ייקבע מועד לבחירות חדשות, כנראה בתחילת 2026.
הפטור הקודם מגיוס לגברים חרדים בוטל בפסק דין של בג״ץ ביוני 2024; ובהיעדר חקיקה חדשה, המצב המשפטי הקיים מחייב את גיוסם של כל כ־80 אלף הגברים החרדים הכשירים לשירות.
מלחמת עזה הנמשכת זה 21 חודשים – הארוכה בתולדות ישראל – יצרה עומס חסר תקדים על צורכי כוח האדם של צה״ל. הצבא איבד אלפי חיילים – הרוגים ופצועים – ולדבריו הוא זקוק בדחיפות ל־10,000 לוחמים נוספים. פוליטיקאים כבר אינם יכולים להתעלם מהעובדה שרוב מוחלט של החרדים אינם מתגייסים, ואינם יכולים עוד להתעלם מהחלטת בג״ץ המחייבת את כל מגזרי החברה לשאת בנטל.
הסוגיה גרמה גם לסדקים בתוך הקואליציה. רבים ממצביעי המפלגות הימניות כבר שירתו מאות ימי מילואים, מה שגרם לעומס כבד על משפחות, עסקים ולימודים אקדמיים.
לעומת זאת, המפלגות החרדיות מייצגות ציבור שבאופן כמעט גורף אינו משרת בצבא. הקריאות לחלוקה שוויונית יותר של הנטל נענו בשלילה מצד רבנים ומנהיגים פוליטיים חרדים, החוששים כי שירות צבאי יהיה הצעד הראשון לאימוץ אורח חיים חילוני יותר.
משה גפני (יהדות התורה) הודה כי החרדים עשו טעות חמורה כאשר הסכימו לתמוך ברפורמה המשפטית לפני שהתקבלה חקיקה הפוטרת את החרדים משירות צבאי. הוא תקף את שותפיו לשעבר בקואליציה מהימין הקיצוני, ותיאר את סמוטריץ׳ כ״גרוע מיהודים חילונים״ בראיון לאתר החרדי „כיכר השבת”. „בלי לומדי תורה אין לנו קיום כעם יהודי. בלי לומדי תורה מדינת ישראל לא יכולה להמשיך,” אמר גפני בהתייחסו לחוק הגיוס החרדי.
מרבית הביקורת החרדית הופנתה לעבר איש אחד: יולי אדלשטיין (הליכוד), יו״ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהוטל עליו לגבש פשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים ותעמוד גם באתגר המשפטי הצפוי בבג״ץ.
ש״ס ויהדות התורה פרסמו הודעה משותפת נגד אדלשטיין, שבה האשימו אותו בסיכול החקיקה ובחזרה מהסכמות שהושגו לפני המלחמה עם איראן. „שנה וחצי הוא מטעה את צוותי המשא ומתן, הרבנים, אנשי המילואים, גורמי הצבא והביטחון וכל מי שעבד באמת להגיע להסדר מאוזן ומכבד בסוגיה,” טענו. „אדלשטיין שינה את ההסכמות המרכזיות שהושגו והכניס סדרת מגבלות חדשות, פוגע באופן בוטה בלומדי התורה ומערער את אמון השותפות עם הליכוד שהוא חלק ממנה.”
אדלשטיין דחה את הטענות והתעקש כי בהצעת החוק כלולים סעיפים חיוניים שאינם ניתנים לפשרה: „סנקציות אישיות אפקטיביות על משתמטים, סנקציות מוסדיות אם היעדים לא מושגים, יעדי גיוס גבוהים עם צמיחה מהירה, ומנגנוני פיקוח ואכיפה יעילים – בלי אלה זה לא יהיה חוק גיוס אלא בלוף,” אמר.
מול דרישות סותרות מכל הצדדים, הבין אדלשטיין כי אם כל דרישות החרדים ייענו, כמה מחברי הקואליציה עלולים להצביע נגד החוק בטענה שחוק ללא סנקציות משמעותיות לא יביא לגיוס ההמוני שצה״ל דורש.
צה״ל מתעקש כי כל תלמידי הישיבות חייבים להתגייס. בתחילת החודש החל לשלוח צווי גיוס ל־54 אלף חרדים הכשירים לשירות צבאי. הצבא מתכנן לשלב השנה 4,800 חרדים, עלייה של כ־3,000 לעומת השנים האחרונות, עם גידול הדרגתי בשנים הבאות.
