בג"ץ אפשר את קיום דיוני השימוע, ליועמ"שית בוועדת השרים, שאליהם לא התייצבה גלי בהרב-מיארה, אך המחלוקת סביב עצם חוקיות הליך הדחתה עדיין בעיצומה.
ייתכן בג"ץ הודיע שהוא יתערב רק לאחר השלמת המהלך, כלומר לאחר הצבעת הממשלה על הדחת בהרב מיארה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, כתב בהחלטותיו על העתירות שביקשו למנוע את המהלך כי גם אם הממשלה תצביע על הדחת היועמ"שית, ההחלטה לא תכנס לתוקף מיידי על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית.
הממשלה שינתה את המסלול החוקי הקיים והקימה ועדת שרים אד-הוק לצורך הדחתה של גלי בהרב-מיארה באופן פרטני, ולא כחלק מהסדרה כללית של מנגנון מינוי והדחת יועצים משפטיים בעתיד. יש לציין כי השופט סולברג כבר ניסה לדחוף את הממשלה לפשרה – ובהחלטתו האחרונה כתב לממשלה כי ברוח ימים אלו, על מנת לצמצם מחלוקות בעם, יש לבצע את הליך ההדחה בדרך המקובלת. כלומר, בדרך המקורית שבה הוחלט על דרך סיום כהונתו של יועץ משפטי לממשלה – באמצעות ועדת האיתור שבוחרת ביועמ"ש, ולא באמצעות ההחלטה של הממשלה להקים ועדת שרים שכל תכליתה היא להדיח ספיציפית את בהרב מיארה.
הממשלה, נזכיר, טענה בתגובתה כי לא פעלה להדיח את בהרב מיארה באמצעות ועדת איתור, משום שלא מצאו יועץ משפטי לממשלה לשעבר או שר משפטים לשעבר שתומך בהדחתה.
העותרים, ובהם גם היועצת המשפטית לממשלה עצמה, טענו כי ההליך להדחתה אינו חוקי מיסודו, מאפשר דילים פוליטיים, ומערער את עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה. בהרב-מיארה עמדה על כך שוועדת השרים שהוקמה אינה מוסמכת לקיים את השימוע, לא פועלת בלב פתוח ובנפש חפצה, וכי מדובר בשימוע למראית עין בלבד – שאינו עומד בדרישות הדין.
הממשלה הנוכחית נתקלה בקושי ממשי לקדם את ההליך דרך אותה ועדה, לאחר שהחברות של מרידור והאוזר בוועדה הסתיימה והקואליציה לא הצליחה למנות להם מחליפים, לטענתה כי לא מצאה כאלו שתומכים במהלך ההדחה. לנוכח המצב, קיבלה הממשלה החלטה על הקמת ועדת שרים חדשה, שתשמש כגוף שימוע חלופי. בוועדה הזו חברים השרים בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, גילה גמליאל ומיכאל מלכיאלי.