ב-2 באפריל 2025, או ב-13 בפרורדין השנה, הכריז דונלד טראמפ על מלחמת הסחר הגדולה ביותר נגד כל שותפות הסחר שלו ואף נגד בנות בריתו הפוליטיות והביטחוניות, וכינה אותו "יום החירות". הוא טען כי "הגיע הזמן סוף סוף שארה"ב תקבל בחזרה חלק מהכסף והכבוד". אחד המכסים הגדולים ביותר במלחמת הסחר של טראמפ הופנה נגד הסינים. טראמפ החל במספרים נמוכים יותר ולאחר מכן הגיע עד למכס של 145% על סחורות סיניות. מנגד, בייג'ינג הכריזה על הטלת מכס של 125% על יבוא סחורות מארה"ב.
לאחר מכן, הושגה רגיעה שברירית בין שתי המדינות והצדדים הסכימו כי המכסים האמריקאים על מוצרים סיניים יופחתו ל-30% והמכסים הסיניים על סחורות אמריקאיות יופחתו ל-10%. נראה היה שהכל יסתיים למשך זמן רב, אך לפני כשבועיים הודיעה סין על הטלת איסורים והגבלות חדשות על יצוא עפרות ואלמנטים נדירים. בתגובה, טראמפ הכריז כי בנוסף לביטול פגישתו עם נשיא סין, הוא יטיל מכס חדש של 100% על יבוא מסין החל מה-1 בנובמבר.
אך כעת שני הצדדים מדווחים על הסכם חדש, לפיו שני הנשיאים ייפגשו, ארה"ב תוותר על המכסים החדשים, יושג הסכם בנוגע לטיקטוק, והסינים ימשיכו לרכוש פולי סויה אמריקאיים. הנסיגה של דונלד טראמפ הפכה כעת לנושא מרכזי בתקשורת. נראה כי לנסיגה זו מספר סיבות: ראשית, טראמפ לא שיער כי הסינים יגיבו בחריפות לצעדיו ויסכימו להסכם ללא תנאי, בדומה לדרום קוריאה, יפן והאיחוד האירופי. שנית, טראמפ חשב שיוכל להחליף במהירות את שרשרת האספקה שעברה לסין בטווח הקצר. שלישית, העיתוי של מלחמת המכסים שלו יחד עם המלחמה באוקראינה תרם לכך. העונשים המכסיים של טראמפ נגד בנות ברית ותיקות והלחץ עליהן לא לרכוש נפט מרוסיה גרמו לחלק מבנות הברית הוותיקות של ארה"ב לנטות לכיוון סין. לבסוף, טראמפ הופתע לחלוטין מהאיסור הסיני על יצוא עפרות נדירות, והעדיף הסכם על פני עימות.
פגישת שני הנשיאים
כפי שדיווחו כלי התקשורת בארה"ב, המשא ומתן האמריקאי והסיני קיימו את סבב השיחות האחרון שלהם בקואלה לומפור, בירת מלזיה, שהיא היעד הראשון בסיור הדיפלומטי של טראמפ באסיה. שר האוצר האמריקאי הודיע כי ארה"ב וסין הגיעו להסכמה על מסגרת להסכם סחר פוטנציאלי, שיידון בפגישת מנהיגי שתי המדינות. סקוט בסנט אמר לרשת CBS כי ההסכם יכלול "הסכם סופי" בנוגע לפעילות טיקטוק בארה"ב ודחיית בקרות מחמירות יותר של סין על מינרלים נדירים. הוא גם אמר כי הוא לא צופה שהמכס של 100% על סחורות סיניות, שאוים על ידי הנשיא דונלד טראמפ, ייכנס לתוקף. לדברי גורמים אמריקאיים, לאחר הסכם זה סין תחדש רכישות משמעותיות של פולי סויה מארה"ב. לדברי גורמים משתי המדינות, טראמפ ושי ג'ינפינג צפויים להיפגש ביום חמישי בדרום קוריאה.
התקדמות ברורה זו הושגה במהלך השלב הראשון של הסיור הדיפלומטי של טראמפ במזרח אסיה שנמשך שבוע, והיא הפחיתה את המתיחות בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם לאחר שבועות של צעדים שהסלימו את המתיחות. לדברי שר האוצר האמריקאי, המשא ומתן בין שתי המדינות הגיע למסגרת בסיסית עבור שני הנשיאים שייפגשו ביום חמישי. על בסיס זה, ראשית, המכסים של 100% על סחורות סיניות, שאיימה טראמפ קודם לכן, יוסרו למעשה מסדר היום.
כעת כל העיניים נשואות לפגישה הצפויה בין טראמפ לבין מנהיג סין, שי ג'ינפינג, בדרום קוריאה ביום חמישי; פגישה שכבר עכשיו מעוררת שאלות לגבי האפשרות לקיומה. פגישה זו, שהיא הראשונה בין השניים במהלך כהונתו השנייה של טראמפ, תתקיים בשולי ועידת מנהיגי הארגון לשיתוף פעולה כלכלי אסיה-האוקיינוס השקט (APEC).
סכסוך האלמנטים הנדירים
הסכסוכים בין שתי המדינות הסלימו במהירות בספטמבר, לאחר שארה"ב הרחיבה את הרשימה השחורה של היצוא כדי להגביל את הגישה של מספר גדול יותר של חברות סיניות לטכנולוגיה אמריקאית. בתגובה, הסינים הכריזו לפני כשבועיים כי בנוסף לשבע מתכות שאסרו על יצואן באפריל השנה, הם יגבירו את בקרת היצוא של חמש מתכות נדירות נוספות. חמש המתכות שנוספו לרשימה הן הולמיום, ארביום, תוליום, אירופיום ואיטרביום. שבעת המינרלים שעליהם הטילה סין הגבלות יצוא מוקדם יותר השנה הם: סמריום, גדוליניום, טרביום, דיספרוסיום, לוטטיום, סקנדיום ואיטריום. לסין יש כעת הגבלות יצוא על 12 מהם.
בנוסף, לפני כשבועיים הטילה סין הגבלות על יצוא ציוד טכני מיוחד המשמש לזיקוק מתכות נדירות. לפני ההסכם האחרון (ההסכם הראשוני), מגבלות אלו היו אמורות להיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר. נטען כי סין מייצרת יותר מ-90% מהאלמנטים הנדירים המעובדים בעולם ומהמגנטים המיוצרים מאלמנטים אלה. רבים מהם הם חומרים חיוניים במוצרים החל מכלי רכב חשמליים ועד למנועי מטוסים ומכ"מים צבאיים.
אלמנטים אלה משמשים גם בלוחות סולאריים ובטלפונים חכמים, מה שהופך את אספקתם ליצרנים אמריקאיים לגורם מיקוח מרכזי עבור סין. יש לציין כי בפעם האחרונה שבייג'ינג הידקה את בקרת היצוא, חברות אמריקאיות רבות שהיו תלויות בחומרים אלה מחו נגד מדיניות הסחר של טראמפ. בסנט, שר האוצר האמריקאי, אמר ביום ראשון בתוכנית חדשות אחרת בשם "השבוע" כי סין "תדחה נושא זה בשנה כדי לבחון אותו מחדש."
סכסוך פולי הסויה
נושא נוסף שעליו הסכימו ארה"ב וסין הוא המשך רכישת פולי סויה מארה"ב. לפי כלי תקשורת אמריקאיים, בייג'ינג פגעה קשות במגזר החקלאי האמריקאי כשעצרה את רכישת פולי הסויה מארה"ב. סין היא הלקוחה הגדולה ביותר של פולי סויה אמריקאיים ומייבאת מחצית מכלל היצוא של מוצר זה בשווי 24 מיליארד דולר בשנת 2024. בסנט אמר לאחר פגישתו עם צוות המשא ומתן הסיני: "אני חושב שיש לנו מסגרת מוצלחת מאוד לדיון המנהיגים ביום חמישי." שר האוצר האמריקאי אמר כי הוא צופה ש"הפסקת האש המכסית" עם סין תוארך לאחר תאריך התפוגה שלה ב-1 בנובמבר, וכי סין תחדש רכישות משמעותיות של פולי סויה מארה"ב, לאחר שלא רכשה סויה אמריקאית בספטמבר ובמקום זאת רכשה את המוצר מברזיל ומארגנטינה. הוא אמר כי חקלאי הסויה האמריקאים "ירגישו טוב מאוד לאחר הכרזת תנאי ההסכם הזה, בנוגע למה שיקרה בעונה זו ובעונות הבאות למשך מספר שנים."
סכסוך טיקטוק
לדברי שר האוצר האמריקאי, שני הצדדים הסכימו על סניף טיקטוק בארה"ב, וטראמפ ושי ג'ינפינג צפויים "לסגור את העסקה הזו ביום חמישי." ארה"ב טוענת כי בשל חששות לביטחון לאומי, היא מנסה להפריד את פעילות האפליקציה בארה"ב מחברת האם הסינית. טיקטוק נדרשה בעבר למכור את פעילותה בארה"ב או להתמודד עם סכנת סגירה; אך טראמפ דחה את כניסתו לתוקף של האיסור ארבע פעמים כדי להקל על המשא ומתן והאריך את המועד האחרון לדצמבר. הבית הלבן הודיע בחודש שעבר כי חברות אמריקאיות ישלטו באלגוריתם של טיקטוק ואמריקאים יחזיקו בשישה מתוך שבעת המושבים בדירקטוריון של האפליקציה בארה"ב. בעוד שטראמפ קרא לאסור את טיקטוק במהלך כהונתו הראשונה; מאז הוא שינה את דרכו.
אגרוף מול אגרוף!
מאז כניסתו מחדש של טראמפ לבית הלבן, הוא הטיל והתריס בהטלת מכסים נרחבים על יבוא ממדינות שונות, בטענה שמדיניות זו תסייע לחיזוק הייצור והמשרות בארה"ב. הטלת המכסים הובילה להסכמה של מדינות רבות, כולל בריטניה, דרום קוריאה ויפן, עם ארה"ב. יפן הבטיחה לטראמפ השקעה של 550 מיליארד דולר כדי למנוע צעדי מכס אמריקאיים נגד היצוא שלה לארה"ב. באירוע דומה, דונלד טראמפ דרש מדרום קוריאה להתחייב להשקעה ישירה של 350 מיליארד דולר בכלכלה האמריקאית. לדברי מומחים, צעד זה עלול לדחוף את דרום קוריאה לסף משבר פיננסי חדש בדומה למשבר של 1997. טראמפ טען בנאום שנשא לאחרונה: "בזכות הסכמי סחר ומכסים, אנו מקבלים 350 מיליארד דולר מדרום קוריאה ו-550 מיליארד דולר מיפן. זו מקדמה אמיתית." נושא זה עולה על ידי טראמפ בעוד שגורמים רשמיים בדרום קוריאה מציגים נרטיב שונה ומביעים תדהמה מהצהרות אלו של טראמפ. כמו כן, גם האיחוד האירופי התחייב להשקעה של 600 מיליארד דולר בארה"ב בארבע השנים הקרובות.
אך המכסים החמורים ביותר שאיימה טראמפ להטיל היו נגד סין. בייג'ינג הגיבה לצעד זה בפעולות משלה; למרות ששני הצדדים הסכימו לדחות את יישום מכסים אלו ובמקביל לחפש הסכם סחר. ביום ראשון, סוכנות הידיעות הממלכתית הסינית שינחואה הודיעה כי המשא ומתן המסחרי של ארה"ב וסין הגיע ל"הסכמה ראשונית" כיצד לטפל ב"חששות הדדיים". לי צ'נגאנג, המשא ומתן הראשי מטעם סין, שעמד בראש המשלחת הסינית יחד עם סגן ראש הממשלה, חה ליפנג, אמר כי שני הצדדים קיימו שיחות מעמיקות לטיפול בנושאים הכוללים היטלי נמל מיוחדים של ארה"ב על ספינות בבנייה סינית, הארכה נוספת של הפסקת האש המסחרית, מכסי פנטניל, וכן שיתוף פעולה במאבק בסמים בלתי חוקיים ובקרת יצוא. לי אמר לכתבים לאחר השיחות ביום ראשון כי סין נחושה בהגנה על האינטרסים שלה, למרות העמדה הנוקשה של ארה"ב.
אפשר לומר שטראמפ לא שיער את התגובות והצעדים הרציניים והנחרצים של ממשלת סין לאיומי מלחמת הסחר והמכסים, וחשב כי הסינים, כמו יפן, דרום קוריאה, בריטניה והאיחוד האירופי, יגיבו לאיומיו בהבטחת השקעה גדולה בארה"ב ובכך יממשו את פרויקט "MAGA". אף על פי שייתכן כי הסינים יסכימו בסופו של דבר להשקיע בארה"ב בתנאים מסוימים; עד כה, אף אחת מהמעצמות הכלכליות לא עמדה איתנה והגיבה במהירות מול טראמפ כמו ממשלת סין.
גידול של 6% ביצוא הסיני למרות מכסי טראמפ
מדיניות הסחר של דונלד טראמפ נועדה לשתק ולזעזע בטווח הקצר את שותפות הסחר של המדינה, וטראמפ הדגיש במיוחד מדינות שהיה להן עודף הסחר הגבוה ביותר מול ארה"ב. אחת המדינות הללו הייתה סין, שהיה לה עודף סחר שנתי של כ-300 מיליארד דולר מול ארה"ב. ממשל טראמפ הבטיח כבר בכהונתו הראשונה למזער את הגירעון המסחרי הזה מול סין והטיל מכסים על מגזרים מסוימים, והחמיר את הסנקציות המסחריות בכהונתו השנייה. את תוצאות ההתפתחויות הללו ניתן לראות בהיקף הסחר בין ארה"ב לסין. לפי דוחות משרד הסטטיסטיקה האמריקאי, בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2025, היבוא האמריקאי מסין הגיע לכ-194 מיליארד דולר, שזו הרמה הנמוכה ביותר של יבוא אמריקאי מסין מאז 2009. כמו כן, סך הסחר בין שתי המדינות בשבעת החודשים הראשונים של השנה עמד על כ-259 מיליארד דולר, שזו הרמה הנמוכה ביותר מאז 2010. בסך הכל, היבוא האמריקאי מסין בשבעת החודשים הראשונים של השנה הראה ירידה של 36%, 20% ו-19% בהשוואה לתקופות המקבילות בשנים 2022, 2023 ו-2024, בהתאמה.
למרות שלארה"ב יש נתח משמעותי ברכישת סחורות סיניות, והיא רוכשת סחורות מסין בשווי של למעלה מ-500 מיליארד דולר בשנה, מלחמת הסחר האחרונה שלה נגד סין לא הצליחה לעצור את מגמת היצוא הסיני, כך שבתשעת החודשים הראשונים של שנת 2025 היקף הסחר הסיני הגיע ל-2,780 מיליארד דולר, שזה גידול של 6% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה ומהווה שיא היסטורי עבור הסינים. הנתונים מראים כי למרות הירידה ביצוא הסיני לארה"ב, היצוא הסיני למדינות אירופה ואסיה גדל באופן משמעותי השנה.
עלייה של 22% בגירעון המסחרי של טראמפ!
ממשל טראמפ, שהבטיח לממש את פרויקט "MAGA", טוען תמיד – הוא ויועציו – כי מלחמת המכסים שלהם היא פעולה הדדית או התנהלות הוגנת מול מדינות אשר לדעתם "ניצלו את ארה"ב במשך עשורים". הבטחתו של טראמפ וצוותו הייתה כי באמצעות עונשי מכס, הגירעון המסחרי של המדינה יקטן משמעותית. למרות שאי אפשר לדבר על העתיד בוודאות; נתוני לשכת הסטטיסטיקה האמריקאית מצביעים על כך שהבטחה זו לא התממשה בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2025. לפי נתונים אלו, במהלך תקופה זו היבוא האמריקאי עמד על 2,057 מיליארד דולר והיצוא על 1,252 מיליארד דולר, שהתוצאה שלה היא גידול של 11% ביבוא, גידול של 4.8% ביצוא וגידול של 22% בגירעון המסחרי של המדינה.
