משרד החינוך החליט כי בבחינות הבגרות באזרחות שייערכו בשנת הלימודים שמתחילה מחר (ב'), לא יישאלו הנבחנים על נושאים הקשורים בעקרונות הדמוקרטיה הליברלית, זכויות חברתיות־כלכליות, המעמד המשפטי של מגילת העצמאות וחשיבות החוקה להגבלת השלטון.
ההחלטה משתקפת במסמך המיקוד שפירסם משרד החינוך, הקובע אילו נושאי לימוד עשויים להיכלל בבחינת הבגרות. הסרה של נושא מהבחינה אין פירושה שהוא הוסר גם מתוכנית הלימודים — אבל לדברי מורים לאזרחות, נושא שאינו נכלל במיקוד לבחינה כמעט לא נלמד בכיתות.
משרד החינוך מחק במיקוד גם את נושא החוקה, שבו אמורים התלמידים ללמוד על חשיבותה של חוקה כאמצעי להגנה על זכויות אדם ולהגבלת כוחו של השלטון. בנוסף, המשרד הוריד מהמיקוד גם את העיסוק במעמדה המשפטי של מגילת העצמאות. לעומת זאת, חומר הלימוד על חוק הלאום והפרק על לאומיות ומדינת הלאום — נכללים במיקוד.
מהמיקוד הוסר גם חלק מהפרק העוסק בתפיסות תיאורטיות לאופי המשטר בישראל. בחלק שהוסר נכללות התפיסות של דמוקרטיה ליברלית־אינדיבידואלית ושל דמוקרטיה רפובליקאית. לעומת זאת, נשארו במיקוד התפיסות של מדינה עם זהות דתית־מסורתית ומדינת הלכה.
מגמת ההתעלמות מנושאי הדמוקרטיה הליברלית והצורך להגביל את כוח השלטון נמשכת כבר כמה שנים. בעוד שהרחובות סוערים סביב סוגיות דמוקרטיות, במשרד החינוך בחרו להעלים את הנושאים האלה גם מהמיקוד לבגרויות של שנים קודמות. בחלק ממועדי הבחינה הוסרו נושאים כמו סמכויות בג"ץ או חשיבות ההגנה על אמצעי התקשורת.
עם זאת, בחמש השנים האחרונות בגלל הקורונה והמלחמה, רוב תלמידי בתי הספר לא נבחנו בבגרויות באזרחות, אלא במבחנים פנימיים ושיטות הערכה פנימיות שמנוסחים על ידי הצוותים בבתי הספר, ולא על ידי משרד החינוך. שנת הלימודים שנפתחה היום תהיה הראשונה מזה שנים שבה כל התלמידים יידרשו להיבחן בבגרות באזרחות כפי שמשרד החינוך מנסח אותה, ובבתי הספר ייאלצו ללמד את החומר לבגרות לפי מסמך המיקוד הנוכחי של משרד החינוך.
"אנחנו נמצאים במשבר גדול ובמאבק על אופייה של המדינה ועל הדמוקרטיה. לא סביר שדווקא הנושאים שקשורים לכך יירדו מהבגרות באזרחות", אמר פרופ' יניב רוזנאי, סגן דקאן בית הספר למשפטים באוניברסיטת רייכמן. אף שנותרו כמה נושאים שניתן להגדירם כקשורים למאבק זה — למשל תנאי יסוד לבחירות דמוקרטיות, חירות ושוויון כערכי יסוד, מעמד זכויות אדם ואזרח כזכויות טבעיות, ועקרון הפרדת הרשויות — ספק אם ניתן ללמוד אותם ללא החלקים שירדו ולהבין אותם כחלק מתפיסת עולם שלמה.
TheMarker פנה למשרד החינוך בשאלות בנושא. התגובה שהעביר המשרד לא התייחסה לתוכן של בחינות הבגרות, אלא נוסחה כאילו המשרד נשאל אם הנושאים הוסרו כליל מתוכנית הלימודים. "מדובר בטענות שקריות המעוותות את המציאות", נמסר מהמשרד. "אזרחות נלמדת כמקצוע חובה בכל מערכת החינוך הממלכתית־רשמית, לרבות בחינוך הממלכתי־חרדי, ולא חל כל שינוי בתוכנית הלימודים". TheMarker פנה למשרד בשאלות המשך, אך המשרד לא העביר תגובה נוספת.
לימודי האזרחות נמצאים במשבר מעמיק. בניגוד ללימודי התנ"ך, למשל, הם אינם מוגדרים כלימודי ליבה בבתי הספר היסודיים, אלא רק בתיכונים. הם גם אינם נלמדים בבתי הספר לבנים חרדים, שחלקם באוכלוסייה גדל.
משרד החינוך בחר לא לעדכן את תוכנית הלימודים באזרחות בשנים האחרונות ולא לצקת אליה תוכן אקטואלי הקשור להפיכה המשטרית ולמאבק הציבורי נגדה. בעקבות כך, גדל הפער בין החומר שנלמד בכיתות לבין המציאות שלה עדים התלמידים סביבם.
לדברי רוזנאי, "לפי המסמך שפירסם משרד החינוך, פרק על תפיסות דמוקרטיות ליברליות לא ייכלל בבחינת הבגרות באזרחות, אבל ההיבטים הדתיים־לאומיים יהיו במוקד. החלטה כזאת תביא לכך שבוגרי תיכון לא יבינו מה חשיבותה של הדמוקרטיה הליברלית ומה הבסיס הערכי שעליו נוסדה המדינה.
"אלה נושאים שחייבים להיות במוקד לימודי האזרחות לאור המשבר החוקתי שאליו נקלענו. תיקון המוסדות הדמוקרטיים לא יהיה שווה שום דבר אם לא יהיו כאן אזרחים עם תודעה דמוקרטית שמבינים את חשיבותה של הדמוקרטיה הליברלית וההגנה עליה".
לדברי פרופ' דן אבנון, מומחה למחשבה מדינית וחינוך אזרחי שכיהן כראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, "הניסיון להוציא מלימודי האזרחות את המרכיבים הליברל־דמוקרטיים או לעוות אותם פוגע באפשרותם של התלמידים להגיע עם כלים מתאימים למאבק עתידי נגד עוולות שלטוניות. ככל ששר חינוך הוא פוליטי יותר, כך חשוב לו יותר להשפיע על התכנים בלימודי אזרחות. שרי החינוך חושבים שאם בתי הספר לא ילמדו על דמוקרטיה ליברלית מספיק זמן, אז לא תהיה דמוקרטיה ליברלית".
רוזנאי מוסיף: "אם נחנך לדמוקרטיה לא־ליברלית כאפשרות ראויה, מהר מאוד נמצא עצמנו בהונגריה ומבחינת התלמידים זה יהיה בסדר, כי לא לימדו אתם אחרת. זה מסביר מדוע לפי מחקרים, בעשור האחרון נרשמה ירידה בחשיבות שישראלים מייחסים לשלטון החוק, להגנה על זכויות מיעוטים ואפילו לקיומן של בחירות חופשיות כמאפייני יסוד של המשטר הדמוקרטי. הכל מתחיל בחינוך".
הפרק על תפיסות דמוקרטיות ליברליות, שהוסר במלואו מהמיקוד, כולל הרחבה על תפיסות במדינות ליברליות המאפשרות לאזרחים לממש את זכויותיהם ואת עצמם; על היחס הראוי של המדינה לזהות אזרחיה; ועל הערכים שהמדינה אמורה לקדם, תוך הדגשת זכויות האזרח ועקרון הפרדת הרשויות כחלק מהותי משיטת המשטר. לעומת זאת, עקרון הכרעת הרוב נותר בחומר למבחן. לדברי מורים לאזרחות, דווקא הפרק שהוסר איפשר למורים לתת דוגמאות להבדל שבין הרכיב הפורמלי בדמוקרטיה — הכרעת הרוב — לבין הרכיב המהותי בה.
מהמיקוד הוסר גם הפרק שדן בחובת המדינה לספק זכויות כלכליות לאזרחים, כמו קיום בכבוד, בריאות, דיור וזכויות עובדים. גם חומרי הלימוד על הליך החקיקה בכנסת ועל השפעות הגלובליזציה הוסרו מרשימת הנושאים למבחן. לעומת זאת, חובות האזרחים למדינה דווקא נותרו בחומר למבחן.
מהמיקוד הוסר גם העיסוק בחוק השידור הציבורי, שנמצא כרגע במוקד מאבק שמנהל שר התקשורת, שלמה קרעי, נגד תאגיד השידור הציבורי, וכן הדיון בחוק חינוך ממלכתי, הקובע שאחת ממטרות מערכת החינוך הממלכתית היא לחנך ל"חתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים".
הפרק שעוסק בחשיבות עצמאות בתי המשפט ובאקטיביזם שיפוטי נותר בחומרי הלימוד לבחינת הבגרות. עם זאת, ספר הלימוד לאזרחות שיצא לאור ב-2016 כולל ביקורת רבה סביב האקטיביזם השיפוטי, ומביע עמדות התומכות בהגבלת כוחו של בית המשפט העליון.
מסמך המיקוד לבחינת הבגרות נוגע לתיכונים שבהם נערכת בחינת בגרות באזרחות. חלק קטן מהתיכונים בישראל מלמדים לפי מתכונת הערכה אחרת שכוללת שילוב בין מבחנים ועבודות, והם אינם נבחנים בבגרות של משרד החינוך.
המיקוד הוא מסר למורים
לדברי מורה לאזרחות שבחן את המסמך שהפיץ המשרד, "אף שמה שאינו מופיע במיקוד לבגרות בדרך כלל גם אינו נלמד בכיתות, אני מלמד את הנושאים האלה ואמשיך לעשות זאת". עם זאת, הוסיף, המורים מבינים כי בחירת חומרי הלימוד לבחינה שעורך משרד החינוך מבטאת את תפיסת המשרד לגבי המצופה מהם.
לדברי המורה, "חלקו הגדול של העולם המערבי מתנהל לפי עקרונות הדמוקרטיה הליברלית. חיוני ללמוד על כך במקום שבו יש שרים שמדברים על כך שאין בעיה להפלות אזרחים בקבלת טיפול רפואי או תוהים מה החוק ומי קבע אותו בכלל. תלמידים בכל מקרה ייחשפו לנושאים האלה בשיח הציבורי, ויתקשו להתמודד עם הטענות שהם שומעים מנבחרי הציבור".
תוכנית הלימודים אינה מעודכנת
זאת אינה הפעם הראשונה שבה משרד החינוך מצמצם את הלימודים בנושאים כאלה במיקוד. ב-2020 דיווח אור קשתי ב"הארץ" על כך שמשרד החינוך הוריד מהמיקוד לבחינות הבגרות לאותה שנה את חומר הלימוד על בג"ץ, על מחלוקות בין יהודים לערבים ועל שלטון החוק.
אך אלה אינן הבעיות היחידות בהוראת האזרחות. תוכנית הלימודים באזרחות לא עודכנה כבר שנים, ואינה כוללת את אירועי השנים האחרונות. שר החינוך אוסר על המורים לעסוק בפוליטיקה, אף שחוזרי המנכ"ל של משרד החינוך מחייבים אותם לתת דוגמאות אקטואליות ופוליטיות ואף להביע את עמדתם האישית בתנאים מסוימים ובהתאם לצורך. השר קיש מוטרד, כמובן, ממורים שמביעים דעות פוליטיות שאינן תואמות את אלה שלו. רק בשבוע שעבר משרד החינוך זימן לשימוע מנהלים שקראו לסיום המלחמה והשבת החטופים. כתוצאה מכך, יותר ויותר מורים חוששים לשלב נושאים אקטואליים בכיתות, מחשש שייתפסו כפוליטיים.
"מצפים מאיתנו שנלמד את התלמידים על שחיתות שלטונית וניסיונות להחלשת בתי המשפט על ידי דוגמאות ממדינות אחרות, בזמן שכל זה קורה כאן", טוען מורה לאזרחות. "משרד החינוך מחליט עבור התלמידים מה הם צריכים לדעת ויוצר דור של תלמידים עם הטיה פוליטית ברורה".
לדברי אבנון, "משרד החינוך נמנע באופן רשמי מדיון בנושאים אקטואליים במסגרת שיעורי אזרחות — אבל בעוד שבבתי הספר הממלכתיים המורים אינם דנים בהם כדי למנוע חשש להשפעה על התלמידים, בזרם הממלכתי־דתי מתנהלים דיונים בנושאים אקטואליים גם בנושאים שנויים במחלוקת".
מה קורה בוועדה?
תוכנית הלימודים באזרחות וחומר הלימוד למבחן הבגרות נקבעים במשרד החינוך בשיתוף ועדת מקצוע שמסייעת למשרד בגיבוש מדיניות ההוראה בתחום, שממונה על ידי שר החינוך. לפני כשנתיים קיש בחר לראש הוועדה את פרופ' רון שפירא, רקטור המרכז האקדמי פרס. לפי דיווח ב"הארץ", שפירא מחזיק בדעות שמרניות והביע תמיכה בשינוי שיטת בחירת השופטים, והתנגדות להפגנות נגד ההפיכה המשטרית. לצדו של שפירא מונו לוועדה בתקופת קיש לפחות שני חברים שהביעו תמיכה בהפיכה המשטרית.
יו"ר הוועדה הקודם, שעיצב את אופן לימודי האזרחות כיום, היה ד"ר אסף מלאך, שכיהן בתפקיד שמונה שנים. מלאך, שמונה על ידי נפתלי בנט כשהיה שר החינוך, התבטא עוד במהלך תפקידו נגד "הכפייה והשתלטנות" של המשפטנים וכינה את השופטים "אוליגרכיה משפטנית". ב-2023 האשים את מערכת המשפט בסיכול ההזדמנות לחיסול בכירי חמאס.
ב-2016 עתר לבג"ץ אלכס רוזנשטוק, מורה לאזרחות ופעיל בקידום לימודי המקצוע, נגד הליך המינוי לוועדת המקצוע של משרד החינוך, ובאזרחות בפרט, בטענה שההליך אינו שקוף ולא פתוח לכלל המורים בתחום. בפשרה שהתקבלה, המשרד התחייב לפרסום קול קורא למינוי חברי הוועדה שיאפשר לכל מורה לבקש להתמנות אליה. המשרד אכן פירסם קול קורא, אך עדיין לא ברור כיצד נבחרו חברי הוועדה הנוכחית.
תפקיד הפיקוח והבקרה על ההוראה של מקצוע האזרחות מוטל בידי מפקח המקצוע הראשי (מפמ"ר אזרחות), אך שר החינוך קיש לא מינה מינוי קבע לתפקיד הזה, והאחראי הוא ד"ר איל פלדמן שמוגדר כממלא מקום.
למרות ביקורת ציבורית נרחבת, ספר הלימוד המרכזי בלימודי אזרחות בתיכונים בעשור האחרון וגם כיום הוא "להיות אזרחים בישראל". הספר נכתב בליווי המדעי של ד"ר אביעד בקשי, שמאוחר יותר מונה לראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת והיה אחד מהיועצים של שר המשפטים לוין בגיבוש ההפיכה המשטרית. מומחים, מורים ותלמידים שבחנו את הספר מצאו בו ביטויים לאג'נדה שמקדמת את התפיסה שבבסיס ההפיכה המשטרית.
לדברי רוזנאי, "ספר האזרחות כולל הטיות והנדסת תודעה. לא סביר שתלמידי ישראל ימשיכו ללמוד ממנו. חייבים לגנוז אותו ולהחליף אותו בספר חדש".
