מוחמד אבראהים חסן נז'אד הוסיף: "על פי תוצאות מפקד המכוורות בסתיו 1404, יש לנו כ-10.2 מיליון מושבות דבורים ב-86088 מכוורות, אשר הפיקו כ-127087 טון דבש."
הסגן לענייני תוצרת בעלי חיים במשרד הג'יהאד החקלאי ציין את ממוצע ייצור הדבש לכל מושבה במדינה כ-12.7 קילוגרם וציין: "על פי מפקד זה, למרות תופעת הבצורת ברוב אזורי המדינה ומחסור במקורות צוף ואבקה, בהשוואה לשנת 1403, הייתה לנו עליה בייצור של 0.12 אחוז. הדבר נבע מעלייה במודעות ושיפור הידע הטכני של הדבוראים ליחידת שטח ושיפור ניהול הייצור במכוורות."
הוא הדגיש: "בנוסף לייצור דבש, הופקו כ-9 טון מזון מלכות, 801 טון אבקת דבורים, יותר מ-227 טון פרופוליס, 2378 טון שעווה, 6.68 קילוגרם ארס דבורים ו-9 טון לחם דבורים (כמוצר חדש). הישג זה הוא תוצאה של עידוד הדבוראים לייצר מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה יותר בתעשיית הדבוראות, בהתאם למדיניות של הוצאת הדבוראות מייצור של מוצר יחיד."
חסן נז'אד אמר: "על פי תוצאות מפקד זה, מספר הדבוראים היחידים הוא יותר מ-85000 איש ומספר המועסקים הישירים בתת-מגזר זה (למעט הדבוראים עצמם) הוא יותר מ-58000 איש."
הוא הוסיף כי בסך הכל 40553 דבוראים מכוסים בביטוח (כולל ביטוח דבוראות וביטוחים אחרים).
גורם אחראי זה ציין: "התוצאות שהתקבלו ממפקד המכוורות מאפשרות לחזות את הדרישות הנחוצות להשגת המטרות וליישום תוכניות תמיכה ופיתוח בהתאם לחזון החמש-שנתי, בחלוקה לפי מחוזות. אנו מקווים שבאמצעות זיהוי נקודות החוזק והחולשה, נוכל לנקוט צעדים יעילים לפיתוח נוסף של תעשייה זו."
איראן, בשל האקלים המגוון, הכיסוי הצמחי העשיר ומסורת הדבוראות הוותיקה שלה, מחזיקה במעמד ייחודי בתעשיית הדבש העולמית. מדינה זו מדורגת באופן קבוע בין 5 יצרניות הדבש המובילות בעולם.
אזורי האקלים המגוונים של איראן (מהרריים ועד מדבריים ויערות הים הכספי) יוצרים מגוון מדהים של מקורות פרחים. הדבר מוביל למגוון רחב של סוגי דבש חד-פרחיים (ממקור יחיד) שהם יקרי ערך מאוד:
דבש סידר: מעץ השיזף (ענאב) שמיוצר לרוב בדרום (קום, כרמאן). אחד מסוגי הדבש היקרים והפופולריים ביותר בעולם.
דבש קורנית: מאזורים הרריים.
דבש קידד (גון): ידוע בשל סגולותיו הרפואיות.
דבש הדרים: מהאזורים הצפוניים ליד הים הכספי.
דבש חמניות, קנולה ופרחי בר גם כן נפוצים.
מגזר זה נשלט על ידי דבוראים מסורתיים וחצי-תעשייתיים. בעוד שהשיטות המודרניות צומחות, רבים עדיין עוסקים בדבוראות נודדת ומעבירים את המושבות כדי לעקוב אחר עונות הפריחה.
איראן מייצאת חלק ניכר מהדבש שלה, למרות שהמספרים המדויקים משתנים מדי שנה. ערכו גבוה בשל האיכות של סוגי הדבש המיוחדים שלה. בשנים האחרונות, הדבש הפך לאחד הייצואים החקלאיים הלא-נפטיים הבולטים של איראן.
הדבש של איראן מיוצא ליותר מ-40 מדינות. שווקי המפתח כוללים:
מדינות שכנות ואזוריות: עיראק, כווית, עומאן, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות הן היבואניות העיקריות. אפגניסטן ופקיסטן הן גם כן בין המדינות החשובות.
האיחוד האירופי: מדינות כמו גרמניה, אנגליה וספרד מייבאות דבש איראני, במיוחד סוגים מיוחדים כמו סידר. עם זאת, הייצוא לאיחוד האירופי מתמודד עם בקרות איכות ושאריות חומרים קפדניות.
שווקים אחרים: מלזיה, קנדה והונג קונג.
יתרונות תחרותיים של הדבש האיראני:
ייחודיות: סוגי דבש כמו סידר נהנים ממעמד אגדי ומחירים גבוהים מאוד (לעתים קרובות מאות דולרים לכל קילוגרם).
פוטנציאל אורגני: שטחים נרחבים של אדמות לא נגועות וללא חומרי הדברה מספקים פוטנציאל עצום לייצור דבש אורגני מאושר.
קרבה גיאוגרפית לשווקים עשירים: גישה קלה לשווקים העשירים של המועצה לשיתוף פעולה במפרץ (PGCC) שמעריכים דבש פרימיום ויכולים לרכוש אותו.
ממשלת איראן, באמצעות משרד החקלאות, מספקת תמיכות מסוימות, כולל סובסידיה לסוכר וציוד, ומחקר באמצעות איגוד הדבוראות האיראני.
לסיכום, איראן מהווה מוקד לייצור דבש עם מגוון מוצרים ייחודיים ובעלי ערך גבוה. פוטנציאל הייצוא שלה עצום, אך כיום הוא מוגבל בעיקר בשל חסמים גיאופוליטיים ופיננסיים (סנקציות) ולא בשל יכולת הייצור או האיכות. אם האתגרים החיצוניים הללו יפחתו, הדבש האיראני, ובמיוחד הזנים המיוחדים שלו, יוכל להפוך לשחקן דומיננטי ובעל מוניטין רב יותר בשוק העולמי.
