האמירות הללו הוקלטו בחודשים האחרונים בשיחות שונות שקיים חליוה.
אני נגד התופעה שאומרת 7 באוקטובר הייתה תאונה: אז זהו, נסעת עם האוטו, עלית על דוקרנים, נביא רכב, תחליף ארבעה גלגלים ותמשיך לנסוע. יש כאלה שאומרים: 'זה מה שקרה לנו'. אני טוען שמה שקרה לנו דורש פירוק והרכבה. הרי מה אחת הבעיות הקשות של המודיעין? שהמודיעין עד 7 באוקטובר אמר 'אני כל יכול'. זה לא עניין של זחיחות ויהירות, זה יותר עמוק מזה.
"כששאלו אותי כמה פעמים, באירועים של 50 שנה ליום כיפור, אם זה יכול לקרות עוד פעם – אמרתי 'כן, כן, יכול לקרות עוד פעם'. כי אני יודע מה קרה בפרל הארבור, אני יודע מה קרה ב-11.9, אני יודע מה קרה במלחמת יום כיפור וזה יכול לקרות עוד פעם. אני גם אומר לך – היום (זה) יכול לקרות עוד פעם. אז אמרו לי 'תגיד, למה אתה עושה את כל הלימוד וכל הלקחים?'. אמרתי, 'אתם יודעים למה? כדי שלא יקרה פעם ב-50 שנה, שיקרה פעם ב-100 שנה. אם אני אצליח לדלג את זה לא פעם ב-50 שנה, אלא לפעם ב-100 שנה…"
חליוה עובר לדבר על האחריות האישית, מי בעצם האיש שאשם במחדל. "אני לקחתי אחריות. לכזה אירוע טרגדי וכזה אסון קטסטרופלי לאומי יש מספיק אחריות לכולם. אתה לא יכול להגיד דוגמה אישית כערך, לשים את זה כמדבקה על הקיר, אבל ההתנהגות שלך היא לא כזו. אתה לא יכול. פה צריכים לשלוח את כולם הביתה".
כשנשאל למה זה לא קרה, השיב: "כי האנשים האלה פחדו לעשות מעשה. החיטה לא יכולה לצמוח מחדש כשכל בעלי התפקידים שם, זה לא יכול להיות. לכו לכם, לכו. אני חושב שהאנשים האלה לא מסוגלים להסתכל במראה, לא מצליחים להסתכל מול הילדים שלהם, זה קשה.
תשאל אותי היום, תגיד, 'אהרון מה מטריד אותך?' הרבה דברים מטרידים אותי. אני לא מוטרד מה יקרה עוד שנה-שנתיים. יש מקומות שאני לא אופטימי בהם. עכשיו למה אני מחבר את זה לתחקירים? גישה אחת אומרת הייתה תאונה, פנצ'ר, ארבעה גלגלים. חבורה של מטומטמים. אהרון חליוה מטומטם, ראש הפיקוד מטומטם, הרמטכ"ל מטומטם, ראש השב"כ מטומטם, נחליף אותם והכול יהיה בסדר. תאונה. בשבוע הראשון אני מקבל את הכאוס עם מה שהיה שם. אתה יודע מה, בחודש הראשון, בחודשיים. אבל זה שיש כאוס היום. שז'אבו כזה נכנס ללבנון ככה, כל אחד חושב שמה שהוא חושב זה הדבר הנכון. למה מישהו מדליף מסמכים לדרג מדיני? כי הוא חושב שהוא מה שהוא עושה עכשיו מציל את עם ישראל. תהליכים רבים פירקו פה כל חלקה טובה. כי אין משטרה, כי אין שלטון חוק. בצבא הרבה דברים של משמעת בסיסית, זה מתפרק, זה בורדל".
העובדה שיש כבר 50 אלף הרוגים בעזה היא הכרחית ונדרשת לדורות הבאים. או-קיי, השפלתם, שחטתם, רצחתם, הכול נכון. המחיר, אני אמרתי לפני המלחמה… על כל מה שקרה ב-7 באוקטובר, על כל אחד ב-7 באוקטובר צריכים למות 50 פלסטינים. זה לא משנה עכשיו ילדים, אני לא מדבר מתוך נקמה, אני מדבר על זה מתוך מסר לדורות הבאים, אין מה לעשות – הם צריכים מדי פעם נכבה כדי להרגיש את המחיר. אין ברירה, בשכונה המופרעת הזאת.
50 חטופים, 680 יום בשבי: ברחבי הארץ צפויות להתקיים מחר (יום ראשון) פעולות מחאה רחבות במסגרת "שביתת העם", ביוזמת משפחות החטופים וחללי המלחמה. השביתה תצא לדרך "מלמטה למעלה", אחרי שעשרות חברות פרטיות, מועצות מקומיות, אוניברסיטאות וגופים במשק הודיעו כי יתנו לעובדים יד חופשית להצטרף. מאז ההכרזה נרשם סחף הולך וגדל.
האירועים יתפרסו לאורך כל היום: כבר ב-6:29 בבוקר, השעה שמסמלת את תחילת מתקפת ה-7 באוקטובר, יוקם מיצג ראשון בכיכר החטופים. 31 דקות לאחר מכן, ב-7:00, ייערך במקום מסיבת עיתונאים של משפחות החטופים והנרצחים – במקביל להפגנות בעשרות צמתים, חלוקת סרטים צהובים לנהגים, והפגנות מול בתי ח"כים מהקואליציה. לאורך היום תוצג בכיכר תערוכת צילומים של החטופים בימים שלפני החטיפה, לצד סרטונים שפורסמו על-ידי חמאס מהשבי. בכל שעה עגולה יעלו בני משפחות לספר על יקיריהם.
בשעה 11:00 תגיע לכיכר החטופים צעדת הרופאים במדי לבן – "החלוקים הלבנים". בשעה 16:00 צפויה יוזמת "ישראל צופרת", במסגרתה יישמעו צפירות כלי רכב ברחבי הארץ במשך דקה להזדהות עם החטופים. משם תצאנה עשרות שיירות מכל רחבי הארץ לעבר תחנת רכבת סבידור, בדרכן לעצרת המרכזית שתיערך בשעה 20:00 בכיכר, שבה ישתתפו בני משפחות החטופים, שורדי שבי ובני משפחות שכולות.
למצטרפים למחאה עלולה להיות בעיה להגיע ברכבת: בעקבות פגיעה בכבלי החשמול באזור צומת גנות ובין חדרה לנתניה, ההערכה שלשום הייתה שהתיקון יימשך כמה ימים – ולכן לא ברור אם מחר יחזרו הקווים לפעול כסדרם. המשמעות היא שאלפי נוסעים יתקשו להגיע בתחבורה ציבורית, והעומסים בכבישים עלולים להיות כבדים עוד יותר על רקע החסימות והשיירות המתוכננות.
