בצמרת הצבא הישראלי ישנה הסתייגות רחבה ממבצע מרכבות גדעון ב', שצפוי להתחיל בעזה בקרוב. גורמים בכירים מביעים חשש כי בהמשך לתקיפה בקטאר "ישראל מסכנת את ביטחונה הלאומי באופן חסר תקדים".
בסוף השבוע העצים הצבא הישראלי את התקיפות בעזה, כהכנה למבצע. במקביל, הוגברו המאמצים לדרבן את האזרחים הפלשתינים לעזוב את העיר, אם כי עד כה נרשמה מצידם היענות חלקית בלבד. ההערכות הן שרבים מהתושבים יעזבו ברגע שמאסת הכוחות תתקרב לעיר, אם כי בצבא הישראלי מזהירים ש-100-300 אלף מהם עשויים להישאר בעזה ולהקשות על הפעולה.
השבוע צפוי הצבא הישראלי לגייס עוד כ-20 אלף אנשי מילואים בצווי 8, רובם כדי להחליף יחידות סדירות שיוסטו ללחימה בעזה ומקצתם כדי לתגבר מערכים אחרים. זאת, בהמשך לכ-60 אלף אנשי מילואים שכבר גויסו בראשית החודש. רוב יחידות המילואים ישרתו ביהודה ושומרון וכן בגבולות סוריה ולבנון, ואת המערכה בעזה יובילו היחידות הסדירות.
בימים האחרונים גבר הלחץ על הצבא הישראלי מצד הצמרת המדינית לזרז את המבצע, תוך התעלמות מאזהרות הרמטכ"ל ובכירי האלופים – וכן בכירים במוסד, בשב"כ ובמטה לביטחון לאומי – כי ספק אם המבצע ישיג את מטרתו המוצהרת להכריע את חמאס. הם הוסיפו כי התכנית הקיימת עלולה לארוך חודשים רבים, לסכן חטופים ולעלות במחיר נפגעים רבים מקרב החיילים, ולסבך את ישראל מול הקהילה הבינלאומית כתוצאה מתמונות ההרס וההרוגים שיגיעו מעזה.
הדאגה בצמרת הביטחונית התגברה לאחר ניסיון החיסול של בכירי חמאס בקטאר בשבוע שעבר. תוצאות התקיפה טרם הובררו במלואם משום שחמאס וקטאר שומרות על מיסוך כבד בניסיון לאפל את מצבם של בכירי הארגון ושל הנפגעים באירוע, אולם גוברות ההערכות שהתקיפה נכשלה או הצליחה באופן מוגבל בלבד.
גורמים ביטחוניים בכירים מותחים ביקורת קשה על התקיפה, שנעשתה בניגוד לדעתם של הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש אמ"ן וראש המל"ל. הארבעה תמכו אמנם בכוונה הכללית לחסל את צמרת חמאס, אך הסתייגו מהעיתוי – כאשר ישנה הצעה אמריקנית לסיום המלחמה – מהיעד (על אדמת קטאר), ומפוטנציאל ההסתבכות של ישראל.
דומה שההסתייגויות שהושמעו המעיטו בהיקף הנזק שישראל גרמה לעצמה. התקיפה נתפסת בעולם כסיכול מכוון של הניסיונות הבינלאומיים להגיע להסכם, שישיב את החטופים וימנע את הרחבת הלחימה. בהינתן העובדה שצמרת חמאס ירדה למחתרת, ובהיעדרה של קטאר כמתווכת, נותרה ישראל רק עם אופצית המלחמה – וכשהיא האחראית הבלעדית לתוצאותיה.
בנוסף, ישראל סיבכה משמעותית את מצבה הבינלאומי (שהיה מסובך ממילא). מדינות העולם המערבי התחרו ביניהן בגינויים על התקיפה, והעולם הערבי סוער מחשש שישראל תחליט לתקוף במדינות נוספות שנתפסו עד כה "חסינות". אתמול פורסם כי מצרים מציעה להקים ברית אזורית – מעין נאט"ו ערבי – שיערוב הדדית כנגד תוקפנות זרה. ההצעה אמנם אינה נוקבת במפורש בשמה של ישראל אך מרמזת אליה, והיא מעמידה אותה על-סף עימות גלוי עם כל מדינות האיזור – לרבות אלה שהיא מחזיקה איתן ביחסי שלום ונורמליזציה.
רק לפני חודשיים וחצי, בעקבות המלחמה באיראן, נדמה היה שברית כזאת עתידה לקום כשישראל במרכזה, כמשקל-נגד לאיום השיעי שבמרכזו איראן ולאיום של ברית האחים המוסלמים שמובילות קטאר וטורקיה. כעת הצליחה ישראל לקרב בין העולם הסוני כולו – ולגשר על העוינות המובנית בין קטאר לבין סעודיה, מצרים והאמירויות – לרבות התקרבות מדאיגה עם איראן, ששר החוץ שלה ביקר ביום שישי האחרון בקהיר. ביום שני תקיים קטאר פסגה רבת משתתפים בנושא "הטרור המדינתי של מדינת ישראל", שאליה יגיעו גם נשיאי איראן וטורקיה.
ממשל טראמפ אמנם שומר על כבודה של ישראל בגלוי ונמנע מלהצטרף למתקפה הגלויה עליה, אולם הדלפות שונות לכלי תקשורת אמריקנים מלמדות כי בוושינגטון שוררת אי-נחת מהתקיפה. בסוף השבוע נועד הנשיא עם ראש ממשלת קטאר, כחלק מניסיונות הפיוס שלה. גורם ישראלי בכיר אמר כי מדובר בהישג שלילי מהדהד של ישראל: "הצלחנו לקחת מדינת תומכת טרור ולהפוך אותה לקדוש מעונה. במקום לפגוע באויבים שלנו, חיזקנו אותם".
הנזק שנגרם מול קטאר מצטרף לנזקים המדיניים האחרים שנערמים מדי יום, וצפויים להתגבר כעת על-רקע הרחבת המערכה בעזה. באירופה כבר מדברים בגלוי על חרמות וסנקציות כלכליים, אקדמיים ותרבותיים, כאשר ברקע אפשרות גם להרחבת אמברגו הנשק מצד מדינות נוספות באופן שיקשה על יכולת התפקוד של צה"ל. גורמים שונים גם הביעו חשש מפני פגיעה בעסקאות ביטחוניות, וכן בייצוא הביטחוני שמכניס לישראל מיליארדי דולרים בשנה.
גורמים בכירים הגדירו כאמור את האיומים האלה כסכנה חסרת תקדים לביטחון הלאומי של ישראל. בממשלה דוחים את האזהרות האלה וטוענים כי מדובר בניסיון להלך אימים ולסכל את הכוונה להכריע את חמאס, אולם בצבא הישראלי אומרים כי ההיפך הוא הנכון: דווקא המהלכים שמובילה הממשלה מסכלים את הסיכוי להגיע להכרעה, ועלולים לגרום לכך שישראל היא שתפסיד במערכה – ותשלם מחיר כבד (ומסוכן) מכפי שהיא מסוגלת לשאת.
