איראן וטג'יקיסטן מקדמות יוזמה דיפלומטית-תרבותית משותפת בפורום אונסק"ו, במטרה להשיג הכרה בינלאומית רחבה ב**"גליל כורש"** (Cyrus Cylinder) כסמל עולמי לזכויות אדם קדומות.
חסן פרטוסי, מזכ"ל הוועדה הלאומית האיראנית לאונסק"ו, הכריז על היוזמה במהלך הפגישה הבין-אזורית ה-12 של הוועדות הלאומיות של אונסק"ו, שהתקיימה בסמרקנד, לקראת הוועידה הכללית של הארגון.
ההצעה המשותפת: "איראן ורפובליקת טג'יקיסטן הגישו יחד החלטה לוועידה הכללית הנוכחית, המציעה כי גליל כורש יוכר רשמית כסמל גלובלי לזכויות אדם מוקדמות וכבוד לגיוון תרבותי", צוטט פרטוסי.
הציפייה לאישור: פרטוסי קרא לנציגי המדינות החברות לתמוך בהצעה, והביע ביטחון כי "החלטה זו תאומץ בתמיכת המדינות החברות באונסק"ו".
פרטוסי הוסיף כי הגליל מייצג "מסר מוקדם של חופש, צדק ודו-קיום" ויכול לשמש השראה לדיאלוג בין תרבויות.
הרקע ההיסטורי: כורש ומשמעות הגליל
גליל כורש הוא חפץ חרס עתיק מהמאה ה-6 לפנה"ס, הנושא כתובת בכתב יתדות אכדי, שנמצא בהריסות בבל ב-1879 והוא שמור כיום במוזיאון הבריטי.
תיעוד הכיבוש: הטקסט מתאר את כיבוש בבל על ידי כורש הגדול ב-539 לפנה"ס ואת מדיניותו שכללה שיקום מקדשים והשבה של עמים עקורים לארצות מוצאם.
השאה והזיהוי המודרני: הגליל זכה לתשומת לב מחודשת בסוף שנות ה-60, כאשר השאה האחרון של איראן תיאר אותו כ"אמנת זכויות האדם הראשונה בעולם" פרשנות המשמשת מאז כאבן יסוד במיתוס הלאומי האיראני.
כורש ביהדות: כורש הגדול (מייסד האימפריה האחמנית) ידוע במקורות היהודיים כמשחרר היהודים משבי בבל, אשר איפשר להם לחזור לציון ולבנות את בית המקדש השני.
סובלנות ככלי שלטוני: הכתובת מדגישה את מדיניות הפיוס של כורש עם אוכלוסיות מקומיות, תמיכה במנהגיהם והקרבה לאלילים מקומיים, מה שהפך אותו בעיני הפרסים הקדומים ל"אב עמו" מונרך סובלני ואידיאלי.
הוועידה הכללית של אונסק"ו, אשר מתכנסת אחת לשנתיים, מאגדת נציגים מ-194 מדינות חברות לדון בשיתוף פעולה בינלאומי בתחומי החינוך, המדע והתרבות.
