במשך מאות שנים, הזעפרן של קאאנת, במחוז דרום ח'וראסאן שבאיראן, נחשב לאחד מהזעפרנים המשובחים והריחניים ביותר בעולם.
קאנאת, המשתרעת מהמדבריות העצומים מדרום לנישפור ועד סיסטן בגבול פקיסטן, תמיד הייתה מקום הולדתו של הזעפרן האיראני האותנטי. מומחים אומרים שפקעות הזעפרן משגשגות בצורה הטובה ביותר באזורים קרירים וצחיחים למחצה עם כמות מספקת של משקעים; וזהו האקלים הייחודי שמעניק לזעפרן קאנאת את טוהריו ועוצמתו יוצאי הדופן.
חורפים קרים, משקעים מועטים ואדמה פורייה ומנוקזת היטב, יצרו תנאים אידיאליים לגידול פרחי הזעפרן באזור זה.
המוניטין העולמי של זעפרן קאאנת נובע מהריכוז הגבוה של התרכובות הכימיות המרכזיות שלו: "קרוצין" לצבע, "ספרנל" לניחוח ו"פיקרוקרוצין" לטעם. תרכובות אלו נמצאות בקאאנת בריכוז גבוה יותר כמעט מכל מקום אחר בעולם, ותכונה זו הפכה את זעפרן קאאנת לסטנדרט הזהב של התבלין היקר ביותר בעולם.
בשנת 2018, מותג הזעפרן קאאנת זכה להכרה וקיבל את תו התקן הלאומי לאיכות; הישג שביסס את מעמדו של מוצר זה כסמל למצוינות איראנית ברמה עולמית.
לדברי מוחסן אספנדיארי, ראש ארגון הג'יהאד החקלאי של דרום ח'וראסאן, שטח גידולי הזעפרן במחוז הגיע כעת ל-16,121 הקטרים.
מחוזות גידול הזעפרן הגדולים ביותר בפרובינציה הם: קאאנת עם 5,000 הקטר, סראיאן עם 3,457 הקטר ופרדוס עם 3,177 הקטר.
התפוקה הממוצעת במשקים מנוהלים היא כ-2.4 קילוגרם זעפרן יבש להקטר, ויותר מ-23,500 משפחות חקלאיות בדרום ח'וראסאן מתפרנסות מגידול זעפרן.
מחוז זה מדורג במקום הראשון במדינה מבחינת איכות הזעפרן, ואילו מבחינת היקף הייצור, הוא ניצב במקום השני, לאחר מחוז ח'וראסאן רזאווי הסמוך.
קטיף הזעפרן מתחיל בסוף אוקטובר ונמשך עד תחילת דצמבר; תקופה שבה אלפי עובדים עונתיים קוטפים ביד את פרחי הזעפרן הסגולים בבקרים קרירים, לפני שהאוויר המדברי מתחמם.
חקלאים קטפו זעפרן בדצמבר 2019 לפני זריחה בשדה בקאאנת, ח'וראסאן דרום.
עוצמת הייצוא של איראן בשוק הזעפרן העולמי
איראן, המייצרת למעלה מ-90% מהזעפרן העולמי, היא, לדברי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), לא רק הספקית העיקרית של תבלין יקר ערך זה, אלא הזעפרן הפך גם לאחד מעמודי התווך החשובים של הייצוא הלא-נפטי ושל המורשת התרבותית של המדינה.
במחצית הראשונה של השנה הסולארית הנוכחית יותר מ-99.5 טון זעפרן בשווי העולה על 94 מיליון דולר יוצאו מאיראן; נתון המצביע על גידול של 73% בנפח ועלייה של 45 מיליון דולר בשווי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
מרבית הייצוא הזה בוצע באריזות קמעונאיות קטנות במשקל של 10 עד 30 גרם, מה שהוביל לעלייה בערך המותג של הזעפרן האיראני בשווקים הגלובליים ולהתרחקות ממכירה בתפזורת עם שולי רווח נמוכים.
על פי נתוני המכס, איחוד האמירויות הערביות, עם יבוא של 29.6 טון בשווי 29.1 מיליון דולר, ספרד עם 19.6 טון (18.9 מיליון דולר), סין עם 12.6 טון (12.5 מיליון דולר), אפגניסטן עם 10.5 טון (10.3 מיליון דולר) וגרמניה עם 3 טון (1.6 מיליון דולר) היו בין הרוכשות הגדולות ביותר של זעפרן איראני בתקופה זו.
יבואנים נוספים כללו את בריטניה, הולנד, בלגיה, שוויץ, עיראק, טורקיה, עומאן, הפיליפינים, הונג קונג ואוסטרליה.
לשם השוואה, איראן ייצאה בתקופה המקבילה אשתקד 57 טון זעפרן בשווי של 49.4 מיליון דולר, המעיד על גידול ניכר בייצוא הן במונחי נפח והן במונחי ערך.
בדצמבר 2019, אישה עורמת פרחי זעפרן טריים שנקטפו בשדה בקאאנת, ח'וראסאן דרום.
סמל תרבות וקיימות
זעפרן עבור האיראנים הוא מעבר לתבלין; הוא סמל לחוסן, לאמנות ולזהות לאומית.
מידי חקלאי קאאנת בשחרי הסתיו הקרים, ועד לאריזות המהודרות על מדפי מדריד, דובאי או שנחאי, כל גרם של זעפרן מגולל את סיפורה של המורשת והאמנות האיראנית.
מעבר לערך הכלכלי, גידול הזעפרן מפרנס אלפי משפחות כפריות, מונע הגירה מהכפרים ומשמר מסורת בת מאות שנים השזורה בשמה של איראן.
