אבי דוידי, חוקר במרכז למחקר אוויר וחלל "אלרום" באוניברסיטת תל אביב וב"מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון", כותב: למרות הסנקציות והמשבר הכלכלי, בכירים, גופי ביטחון וחוקרים המזוהים עם המשטר, מתייחסים לבינה מלאכותית כתחום אסטרטגי שטהראן חייבת לשלוט בו באופן עצמאי, ומבלי להסתמך על פלטפורמות מערביות שעלולות יום אחד לנתק את הגישה של איראן. ברחבי הממשלה, האקדמיה והכוחות המזוינים, מתנהל מאמץ מתואם למסד פיתוח לאומי של בינה מלאכותית, ליצור פלטפורמות מקומיות ולשלב טכנולוגיה זו בתשתיות הסייבר והצבא (כולל מבצעים התקפיים).
בדרג המדיני, המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית הורה בנושא הבינה המלאכותית. בנאומים שנשא החל משנת 2024, הוא הזהיר כי ייתכן שבעתיד יוקם גוף בינלאומי, בדומה לסוכנות לפיקוח גרעיני, שיגביל את הגישה לטכנולוגיית בינה מלאכותית. לתפיסתו, על איראן לבנות את היכולות העצמאיות שלה במהירות. (אייתוללה) ח'אמנאי מדגיש כי איראן לא צריכה להישאר רק צרכנית של מערכות זרות, אלא עליה להכיר את "שכבות העומק" של תחום זה ולהשתמש בו בעיצוב המשילות. הנשיא פז'שכיאן הולך גם הוא בקו זה ומדגיש את החקיקה, הרגולציה וגיבוש מפה לאומית לבינה מלאכותית בשיתוף מוסדות מחקר, משרדי ממשלה והפרלמנט.
רשת רחבה של בכירים מחזקת סדר יום זה. מוחמד מוח'בר, סגן הנשיא לשעבר, אומר כי על איראן להכשיר מומחים צעירים, להשקיע בחינוך לבינה מלאכותית ולהרחיב את התשתית של חברות "מבוססות ידע".
מרצים המזוהים עם משמרות המהפכה קושרים גם הם את מחקרי הבינה המלאכותית לתכנון צבאי, ומתארים אותם ככלי להאצת קבלת ההחלטות וביצוע מבצעים בשדה הקרב. המפקדים הצבאיים מדברים בצורה ישירה יותר. חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, ראה בבינה מלאכותית דבר חיוני לדיוק בפגיעה – כולל בלוחמה ימית. חיל הים של משמרות המהפכה טוען כי בינה מלאכותית שולבה במערכות הטילים והמערכות האוויריות.
במישור המוסדי, איראן מתקדמת במהירות ניכרת. ביוני 2024 אישר הפרלמנט את "המסמך הלאומי לבינה מלאכותית", המעגן את החזון של המנהיג וקובע יעדים כמו הקמת תשתית לאומית, פיתוח הון אנושי, תפקיד מחקרי בינלאומי ושימוש בבינה מלאכותית לחיזוק המשילות והחוסן הכלכלי. הפרלמנט אף הקים את "הארגון הלאומי לבינה מלאכותית" כדי לקחת אחריות על אסדרה, פיקוח על הביצוע וייצוג איראן ברמה העולמית. במקביל, טהראן השיקה פלטפורמה מקומית ניסיונית המשמשת בתחומי הרפואה, הכלכלה, התחבורה והחינוך.
בעוד הבכירים האיראנים מדגישים את השימוש "ההגנתי", חברות טכנולוגיה מערביות חשפו את הצמיחה המתמשכת של היישומים ההתקפיים של איראן. Microsoft, Google ו-OpenAI פרסמו דוחות המעידים על מאמצים של גורמים איראנים להשתמש במודלי שפה לשיפור יכולות הפריצה, הפצת דיסאינפורמציה, פישינג וזיהוי חולשות.
קבוצת מבצעי ההשפעה "STORM-2035" השתמשה בכלי OpenAI במהלך הבחירות בארה"ב ב-2024, ייצרה תכנים רב-לשוניים, חיזקה נרטיבים מעוררי מחלוקת והפיצה מסרים התומכים באיראן. הקבוצה החדירה מאמרים ופוסטים שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית לרשתות השפעה וסימנה את הקהלים בארצות הברית, אירופה והמזרח התיכון, תוך שהיא מתחזה לאזרחים מקומיים.
ישות נוספת המזוהה עם משמרות המהפכה בשם "CyberAv3ngers" השתמשה בכלי בינה מלאכותית מסחריים לסריקת חולשות במערכות בקרה תעשייתיות, הסתרת קודים זדוניים, חיפוש כלי אבטחה חלשים והרחבת טווח המטרות. פלטפורמת Gemini של Google זיהתה ניסיונות של האקרים איראנים לבחון מערכות הגנה ישראליות, תשתיות לוויין, טכנולוגיות כטב"מים ומבצעי פישינג בשפה העברית; כלומר, בפועל, למידת מיומנויות מבצעיות ממודלים של בינה מלאכותית. המסלול של איראן דומה למגמה העולמית של מבצעי סייבר מבוססי בינה מלאכותית. מתוכניות ההונאה של צפון קוריאה ועד לקמפיינים של חדירה מצד מספר מדינות, טהראן לומדת את הדוגמאות, מאמצת שיטות חדישות ומיישמת אותן בקרבות גיאופוליטיים. למרות שהשימוש של איראן בבינה מלאכותית הוא עדיין ניסיוני במידה מסוימת, התשתית ההולכת ומתגבשת, אם תצליח, עשויה לייצר יכולת חסרת תקדים להפעלת נשק סייבר אוטומטי, מבצעי השפעה ואפילו בינה מלאכותית קרבית בעימותים עתידיים עם ישראל והמערב.
לפיכך, אין לראות ב"מהפכת הבינה המלאכותית" של איראן תעמולה בלבד. פרויקט לאומי אסטרטגי זה מקיף את הכלכלה, המשילות, היכולת הצבאית ומדיניות החוץ של איראן, והוא מתקדם במהירות מרשימה.
