מכון JINSA (המכון למדיניות הביטחון היהודי הלאומי), צוות חשיבה הפועל מזה שנים כלשדולה הביטחונית המשפיעה ביותר בוושינגטון ודוחותיו משפיעים ישירות על מדיניות הפנטגון והבית הלבן, פרסם דוח בן 30 עמודים המנתח את ביצועי ההגנה האווירית של ארה"ב וישראל במלחמת 12 הימים נגד איראן. הדוח, שנכתב על ידי ארי סיקורל, סגן מנהל מדיניות החוץ ב-JINSA, נבנה על בסיס ראיונות חסויים עם מפקדים בכירים בצבא הישראלי, בסנטקום, בפנטגון וניתוח מדויק של נתונים מבצעיים מהמלחמה.
JINSA, שדוחותיו מלווים בדרך כלל בטון תומך בישראל ובארה"ב, חשף הפעם, שלא מרצון, אמת מעניינת. מלחמת 12 הימים, שהחלה בתקיפות תוקפניות של ישראל נגד איראן, הייתה בפועל מלחמה של איראן נגד ארה"ב, ולא נגד ישראל. במילים אחרות, ישראל הייתה רק החזית שבה נלחמה ארה"ב, והעלויות האנושיות, הפיננסיות, הלוגיסטיות והאסטרטגיות של הסכסוך נפלו בעיקר על וושינגטון.
דוח המכון היהודי לענייני ביטחון לאומי בישראל מצהיר במפורש כי למעלה מ-70% ממשימת ההתמודדות עם ההתקפות האיראניות הוטלה על מערכות ההגנה האווירית האמריקאיות. משמעות הדבר היא שפחות מ-30% מהיירוטים בוצעו על ידי מערכות ישראליות, כולל חץ 2 ו-3, קלע דוד וכיפת ברזל, ואפילו שיעור קטן זה היה יעיל בעיקר נגד כטב"מים, ולא נגד טילים בליסטיים.
כתוצאה מכך, מערכות נגד טילים אמריקאיות, במיוחד ה"תאאד" (THAAD), נשאו בנטל העיקרי של הגנת השטחים הכבושים. עם זאת, לפי הודאת JINSA, גם למערכת THAAD היה שיעור יירוט נמוך. ביצועים חלשים אלו הם שאילצו את ארה"ב לשגר מספר רב יותר של טילי הגנה; נושא שרוקן במהירות את המחסנים בוושינגטון וגרם לעלות אסטרונומית לאמריקאים.
לפי דוח המכון היהודי, ארצות הברית צרכה למעלה מ-150 טילי THAAD, שהם שווי ערך ל-25% מכלל המלאי העולמי שלה, תוך 12 ימים. מימדי העניין הופכים קריטיים עבור האמריקאים כאשר אנו יודעים שכושר הייצור השנתי של טילי THAAD הוא 12 יחידות בלבד, ובהתחשב בנקודה זו, מילוי מחודש של המלאי יימשך שנים, גם בהקצאת כל כושר הייצור של לוקהיד מרטין.
בנוסף, משחתות אמריקאיות שיגרו כ-80 טילי SM-3 במהלך מלחמת 12 הימים, שכל אחד מהם עולה בין 8 ל-25 מיליון דולר, והעלות הישירה הכוללת של ההתמודדות עם הטילים והכטב"מים ששוגרו מאיראן הגיעה למינימום 2.1 מיליארד דולר לארה"ב. נתונים אלה אינם כוללים את עלויות פריסת שתי נושאות מטוסים, מטוסי קרב F-22 ו-F-35, מכליות תדלוק, צוותי לוחמה אלקטרונית ופעולות סייבר, שהוסיפו מאות מיליוני דולרים נוספים לנטל הפיננסי האמריקאי בתמיכה בישראל. בסך הכל, ארה"ב שרפה ב-12 ימים שווה ערך לכמה שנות ייצור מיירטים, בעוד איראן צרכה רק חלק קטן ממלאי הטילים שלה.
למרות כל זאת, ניתן להסיק כי לחץ פיננסי ולוגיסטי זה, יחד עם הירידה המהירה במלאי, היה הגורם העיקרי והחשוב ביותר ששכנע את ארה"ב להפסיק את המלחמה. JINSA גם מאשר כי "הדלדלות המתמשכת של התחמושת ושטף המתקפות הקבוע מאיראן" אילצו את גורמי הביטחון הישראליים להפסיק את המלחמה ולדרוש הפסקת אש.
בניגוד לטענות טראמפ ונתניהו על השגת ניצחון, דוח המכון היהודי לענייני ביטחון לאומי בישראל מראה כי הרצון של וושינגטון ותל אביב לסיים את המלחמה נבע מחשש לקריסה מוחלטת של ההגנה האווירית. אם המלחמה הייתה נמשכת שבוע נוסף בלבד, מחסני THAAD האמריקאים היו מתרוקנים, המשחתות היו יוצאות מהזירה, מכיוון שלא יכלו להטעין מחדש מיירטים בים ונאלצו לחזור לנמל, ובסופו של דבר ישראל הייתה נשארת חסרת הגנה. מאידך, איראן, שהתמקדה בטקטיקה של גלים קטנים, מפוזרים וממוקדים, יכלה להשמיד ערים מרכזיות בישראל. לפיכך, הפסקת האש הפתאומית שהוכרזה על ידי דונלד טראמפ ביום האחרון הייתה כניעה ללחץ זה, ולא השגת ניצחון מול איראן.
בשבועות ובחודשים שלאחר המלחמה, כלי תקשורת ומכוני מחקר ישראליים ומערביים – ממכון מחקרי הביטחון הלאומי בתל אביב (INSS) ומרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ועד לוול סטריט ג'ורנל, פוקס ניוז והוושינגטון פוסט – חזרו וטענו כי מחסני הטילים הבליסטיים של איראן התרוקנו, ואם תפרוץ מלחמה בעתיד, איראן לא תוכל להגיב כראוי. נרטיב זה, שלעתים קרובות לווה בהסתמכות על תצלומי לוויין של אתרי שיגור פגועים, היה ניסיון ברור להרגיע את דעת הקהל בישראל ולהצדיק את הפסקת האש, אך דוח JINSA – שהוא עצמו אחד המקורות העיקריים של כלי תקשורת אלה – מראה בדיוק את ההפך.
שמערכות ההגנה האווירית של ישראל אין להן יעילות כלל מול הטילים האיראניים, ויותר מכך, גם טילי היירוט האמריקאים סובלים מירידה משמעותית. משמעות הדבר היא שישראל וארה"ב יתמודדו במלחמה הבאה עם משבר יירוט ומלאי טילים חמור. זו הסיבה לכך ש-JINSA ממליץ במפורש לארצות הברית לגייס במהירות מדינות ערביות באזור להקמת רשת הגנה אווירית משותפת (IAMD) נגד איראן.
רשת זו כוללת שיתוף מכ"ם, נתונים בזמן אמת, פריסה משותפת של THAAD ופטריוט ואף טעינה מחדש של מיירטים בנמלים ערביים. JINSA מזהיר כי ללא קואליציה זו, ארה"ב לא תוכל לממן לבדה את עלות הגנת ישראל; הצעה המעידה על עומק המשבר הלוגיסטי האמריקאי לקראת מלחמות עתידיות אפשריות.
לעומת המצב הנוכחי של ישראל וארה"ב, תעשיות הטילים של איראן הן מקומיות לחלוטין ואינן תלויות במקורות חיצוניים. עובדה זו מאפשרת לטהראן לחדש במהירות את המלאים ללא צורך ביבוא והשפעה חיצונית. איראן בחנה טקטיקות חדשות במלחמת 12 הימים, כמו התקפות קטנות ומפוזרות, ושמרה על רוב יכולתה הטילאית, וכעת היא מתקנת את הנקודות הפגועות, בעוד שישראל וארה"ב שרפו חלק ניכר ממלאי טילי היירוט שלהן. לכן, אם תפרוץ מלחמה בעתיד, דווקא ארה"ב וישראל הן שיתמודדו עם בעיות חמורות ומשבר לעומת מלחמת 12 הימים. המחסנים המרוקנים, זמן ההחלפה הארוך, חוסר היכולת לייצר בכמויות גדולות והתלות בקואליציות ערביות שבריריות, מציבים אותן בעמדת חולשה. לעומת זאת, איראן, עם מלאי שנשמר, תעשיות מקומיות וניסיון טקטי חדש, יכולה להמשיך בקלות במלחמת התשה במידת הצורך.
