נושא הארכת הפטור לחרדים משירות בצה"ל, מאז כניסתה של ממשלת הימין של נתניהו בתחילת שנת 2023 ועד היום, נחשב לאחת הסוגיות המאתגרות ביותר, והוביל להחרפת המחלוקות הפוליטיות ולהעמקת השסעים החברתיים בישראל.
כעת, הצעת החוק להארכת הפטור לגברים צעירים חרדים, שגובשה על ידי חבר הכנסת בועז ביסמוט ממפלגת הליכוד, נידונה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וטיוטת חוק זה אמורה להיות מוגשת בקרוב לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
אולם חוק זה, מעבר למתנגדים לו בקרב היהודים הלא-חרדים בשל קיבוע האפליה בחברה, נתקל גם בתגובה שלילית מצד הגופים הכלכליים בישראל.
על פי הדו"ח האחרון שהוצג על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה בתחילת דצמבר השנה, האוכלוסייה החרדית בישראל מונה קרוב ל-1.5 מיליון נפש, המהווים כ-14.3 אחוזים מכלל התושבים באזור.
בהתחשב בכך ש-57 אחוזים מהחרדים הם מתחת לגיל 19, הם נחשבים לקבוצת האוכלוסייה הצעירה ביותר בישראל; אך הנקודה החשובה היא שהמדינה אינה יכולה לבנות על תפקידם של צעירים אלו בייצור הכנסה ועושר וכן בתחום הצבאי, שכן הרוב המוחלט של צעירים אלו נכנסים לישיבות, וכתוצאה מכך, במקום לעבוד ולהשתכר, הם מקבלים תמיכות כספיות חודשיות ממשלת ישראל ופטורים משירות בצבא.
על פי דו"ח חדש שפורסם, מספר תלמידי הישיבות גדל בין השנים 2013 ל-2023 בקצב גידול של יותר מ-6 אחוזים בכל שנה, מכ-93 אלף לכ-170 אלף איש.
בעוד שמספר תלמידי הישיבות גדל, מספר החרדים המשרתים בצה"ל נותר ללא שינוי.
בתוך כך, עם פקיעת חוק הפטור, המפלגות החרדיות המרכיבות את ממשלת נתניהו לחצו עליו להאריך הטבה זו. לבסוף הוגשה הצעת החוק של ביסמוט, וזאת בעוד שאי-חיובם של גברים צעירים חרדים להתייצב בצבא משמעותו לחץ על מערך המילואים, וזאת באווירה שבה מדיניות נתניהו בשנתיים האחרונות מבוססת על המשך המלחמה, דבר שהגדיל את צרכי הצבא בכוח אדם.
על בסיס זה, ומכיוון שנתניהו אינו מעוניין לאבד את תמיכת המפלגות החרדיות ושממשלתו תיפול, משרד הביטחון הודיע כי בשנה הבאה ישרתו 60 אלף אנשי מילואים בצבא. אולם תוכנית זו נתקלה בהתנגדות משרד האוצר, שכן העלות של גיוס מספר כזה של חיילים משמעותה לחץ על התקציב, ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתכוון להפחית את הגירעון שלו בשנת 2026.
לפיכך, כתוצאה מהתייעצויות בין שרי הביטחון והאוצר, מספר אנשי המילואים לשנה הבאה הופחת ל-40 אלף. על פי דיווחי התקשורת הישראלית, גורמים בצה"ל הודיעו כי מספר זה אינו יכול לספק את צרכיהם, אך גם אינם מעוניינים להיכנס לאתגר חדש בנושא זה מול נתניהו ושר הביטחון.
למרות הגישה החסכנית של משרד הביטחון, גיוסם של 40 אלף אנשי מילואים עדיין משמעותו הטלת עלות של כ-6 מיליארד דולר על משלמי המסים הישראלים. ניתוח מבנה המס בישראל מראה כי כפי שהיהודים הלא-חרדים מהווים את הכוח העיקרי של הצבא ואנשי המילואים, כך הם נחשבים למקור העיקרי להכנסות המדינה. זאת במצב שבו העלות של גדודי סדיר היא קצת יותר ממחצית העלות של גדודי מילואים.
בהקשר זה, אגף התקציבים במשרד האוצר הציג את עמדתו בנוגע לטיוטת חוק הפטור לחרדים. לדברי בכירים באגף התקציבים: "לתוכנית זו ישנן השלכות כלכליות שליליות משמעותיות למשק הישראלי, המוערכות בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, וכן יהיו לה השפעות שליליות מתמשכות על הכלכלה הישראלית".
כמו כן, בנק ישראל, תוך הבעת התנגדות לחוק זה, הודיע בדו"ח כי הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים תפחית עם הזמן את העלות הכלכלית בלפחות 9 מיליארד שקלים (כ-3 מיליארד דולר) בשנה. שכן העלות הכלכלית של איש מילואים היא 38 אלף שקלים (11,850 דולר) בחודש, כאשר 80 אחוזים מסכום זה משולמים ישירות לאיש המילואים ו-20 אחוזים הם בצורת אובדן הכנסה בשל השירות בצבא והיעדרות ממקום העבודה, בעוד שהרווח כתוצאה משירות צבאי של כל גבר צעיר חרדי יכול להגיע ל-22 אלף שקלים (6,850 דולר) בחודש.
לכן, למרות העלויות הכספיות שחוק הפטור לחרדים משירות בצה"ל מטיל על כלכלת ישראל, ולמרות המשך משבר כוח האדם בצבא בשל המחסור במתגייסים חדשים והירידה במספר אנשי המילואים בשנה הבאה, והחלטתו האחרונה של שר הביטחון ישראל כ"ץ להאריך את השירות הצבאי לשלוש שנים – כשכל הגורמים הללו משמעותם לחץ כפול על הלא-חרדים – נתניהו מתכוון לקדם את הצעת החוק כדי לשמור על הקואליציה שלו, שכן אחרת המפלגות החרדיות יפרשו מהרכב הקואליציה וממשלת נתניהו תיפול.
