המלחמה שבה ישראל הייתה מעורבת במשך שנתיים בשבע חזיתות, גרמה נזק משמעותי לתשתיות הפנים, שהשפעותיו החלו להופיע לאט לאט כבר מהשנה הראשונה. אך עם חלוף הזמן, וכעת כאשר עצימות המתיחות בשתי החזיתות הצפונית והדרומית פחתה, ניתן להבין את עומק הפגיעה בכלכלת המדינה.
על פי הדו"ח האחרון שהוצג על ידי רשות המסים בישראל, עד כה שולמו יותר מ-30 מיליארד שקל (כ-10 מיליארד דולר) מקרן מס רכוש לפיצוי על נזקי המלחמה שנמשכה שנתיים. מתוך סכום זה, 27.5 מיליארד שקל (קרוב ל-8 מיליארד דולר) שימשו לפיצוי על נזקי המלחמה באזורי הצפון והדרום, כך שרשות המסים שילמה 22 מיליארד שקל (6.8 מיליארד דולר) עבור נזקים עקיפים ויותר מ-5.5 מיליארד שקל (כ-1.6 מיליארד דולר) עבור נזקים ישירים. במילים פשוטות, העימות הצבאי של ישראל מול חיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטיניים גרם לנזקים כבדים בעורף, שבגינם שולמו עד היום פיצויים בסך כ-9 מיליארד דולר. כמו כן, שולמו 2.6 מיליארד שקל (כ-8.7 מיליארד דולר) עבור נזקי המלחמה מול איראן, מערכה שנמשכה 12 ימים בלבד.
הדו"ח האמור מראה כי מאז ה-7 באוקטובר 2023 נרשמו בסך הכל כ-132 אלף בקשות לפיצויים, שמתוכן 812 אלף בקשות היו עבור נזק עקיף. נזקים עקיפים קשורים לעסקים שלא יכלו לפעול בשל מצב המלחמה או פינוי האזור. רוב הפגיעות בתחום זה קשורות לענפי התיירות, המלונאות או שירותי ההסעדה ובתי הקפה.
אילו מגזרים הגישו בקשות לנזק ישיר? בפילוח סוגי הפגיעות ומספר הבקשות לנזקים ישירים מתחילת המלחמה בת השנתיים, מתקבלת התמונה הבאה:
529 בקשות פיצוי בגין נזק לתשתיות.
כ-90 אלף בקשות פיצוי בגין נזק למבנים, בתים ודירות, כאשר סכום הפיצוי ששולם למגזר זה עמד על מעט יותר מ-4 מיליארד שקל (מיליארד ומאתיים אלף דולר). ניתן לומר כי מגזר זה ספג את הנזק הרב ביותר ובו בזמן קיבל את הפיצוי הגבוה ביותר.
מספר הבקשות לפיצוי עבור כלי רכב גם הוא גבוה, ומגיע בסך הכל ליותר מ-30 אלף בקשות. הפיצוי ששולם לכלי רכב עומד על 518.3 מיליון שקל (160 מיליון דולר).
כ-10 אלף בקשות פיצוי בגין נזק לציוד ומכשירים, בעיקר של חנויות, עסקים ומשרדים.
1369 בקשות פיצוי מצד חקלאים בגין נזק לשטחים חקלאיים ובעלי חיים במחסנים ובחוות.
242 בקשות פיצוי בגין נזק למלאי במחסנים ובמפעלים.
חלק מתיקי הפיצויים קשור גם לאובדן הכנסה משכירות דירות, ונושא זה שולם ל-682 בעלי נכסים ושוכרים בסכום של 4.5 מיליון שקל (1.4 מיליון דולר).
אך הנקודה החשובה בדו"ח רשות המסים היא שהוצאות אלו עדיין נמשכות. על פי הודעת הרשות, תושבי המדינה יכולים להמשיך ולהגיש בקשות פיצויים עד ל-30 באפריל 2026. לכן, נתון ה-10 מיליארד דולר (3.10 מיליארד דולר) של נזקים ששולמו לתושבים, צפוי לגדול עוד יותר.
נזקי מלחמה של 12 ימים על פי טענת צה"ל, מערכות ההגנה הצליחו ליירט חלק גדול מתקפות הטילים של איראן ב-12 ימי הלחימה. אך דוחות הגופים הכלכליים מראים כי אותו מספר טילים שחדר את שכבות ההגנה ופגע, גרם לנזקים אדירים. בהתאם לכך, נתוני רשות המסים מראים כי רק ב-12 ימי לחימה מול איראן, הארגון שילם סכום של 2.6 מיליארד שקל (8.7 מיליון דולר) עבור 56,766 תביעות פיצויים, נתון חסר תקדים לאירוע ביטחוני שנמשך פחות משבועיים. באופן פרטני יותר: 43,820 תביעות בגין נזק למבנים, בתים פרטיים ודירות; 5917 תביעות בגין נזק לכלי רכב ו-6046 תביעות בגין נזק לציוד, מחסנים ועסקים. בהקשר זה, רשות המסים מימנה במשך שלושה חודשים לאחר המלחמה את הוצאות הדיור של יותר מ-15 אלף מפונים. מנהל מחלקת התביעות מסר כי "קיבלנו מדי יום 14,000 בקשות פיצוי, ושני מכשירי הטלפון שלי קרסו אישית בשל השיחות החוזרות של התובעים".
אחד האזורים שנפגעו קשה במלחמה זו הוא שני מגדלי יוקרה מוכרים בתל אביב בשם "מגדלי דה וינצ'י". המגדלים ממוקמים בצומת הרחובות קפלן-דה וינצ'י, וכל דייריהם נאלצו להתפנות לאחר פגיעת הטילים האיראניים. שיקום המגדל הדרומי הסתיים לאחר שלושה חודשים, אך עבודות השיקום במגדל הצפוני יימשכו לפחות שנתיים נוספות, משמעות הדבר היא השתת עלויות של יותר מ-2 מיליון דולר על ממשלת נתניהו, שצריכה לממן את הוצאות השיכון של דיירי המגדל בדירות חלופיות. נקודה חשובה היא שתשלום הפיצויים בגין מערכה זו נמשך כסדרו, ורשות המסים הגדירה מסלול חדש המאפשר לבעלי עסקים להגיש תביעות בגין נזקים עקיפים. נוהל זה מבוסס על מתווה שאושר בכנסת ומספק פיצוי משלים לעסקים שספגו נזק ממשי כתוצאה מהעימותים. לפי התנאים שנקבעו, פיצוי זה מיועד לעסקים שהושפעו ישירות מפעולות הלחימה, בין אם בשל נזק מפגיעה ישירה של טילים איראניים ובין אם בשל נזקים שהביאו להשבתת פעילותם. המועד האחרון להגשת בקשות בנושא זה נקבע ל-9 במרץ 2026.
על פי תחקיר שפורסם, עלות מלחמת 12 הימים לישראל מוערכת ב-5.9 מיליארד דולר (כ-1 אחוז מהתוצר המקומי הגולמי), לצד ירידה במלאי מיירטי "חץ 3" ו"קלע דוד" ופגיעה בתשתיות קריטיות כמו בתי הזיקוק בחיפה ובית החולים סורוקה.
העדר צפי לנזקי המלחמה מצד ממשלת נתניהו מתקפות הטילים של איראן בתגובה לפעולות ישראל, גרמו לכך שמעל 15 אלף מתושבי המדינה נאלצו להתפנות מבתיהם באזורים שונים, בעיקר בחיפה, באר שבע וגוש דן. בהקשר זה, משרד מבקר המדינה, לאחר שבחן את חייהם של אלפי מפונים ממלחמת 12 הימים, קבע בדו"ח כי התנהלות הממשלה בתחום זה מעידה על כשל מערכתי, זאת בשל עיכובים ממושכים במתן מענה, מנגנון פיצוי לקוי, מחסור בכוח אדם ויחס חשדני כלפי אנשים שאיבדו את עולמם בשנייה אחת. הדו"ח מודה כי ממשלת נתניהו ידעה טרם המלחמה עם איראן כי לא קיים גוף אחוד ויעיל לאירוע זה, אך לא נקטה פעולה להסדרת הנושא.
