טורקיה ספקית כלכלית מרכזית לישראל בצל המלחמה: הפער בין רטוריקה למציאות
בין המדינות האסלאמיות, הממשלה הנוכחית של טורקיה נחשבת, למרבה הצער, לאחת הספקיות הכלכליות והמסחריות המרכזיות של המשטר הציוני. בשנתיים האחרונות, לאחר תחילת התוקפנות הצבאית של המשטר הציוני ברצועת עזה ועליית מחאת הציבור, ממשלת טורקיה החריפה את עמדותיה ה"אנטי-ישראליות" לכאורה, בקו מקביל ללחץ דעת הקהל. עם זאת, על פי עדויות קיימות, עמדות אלו הן סמליות יותר מאשר אמיתיות. למרות הצהרות רמות מצד גורמים טורקיים ואף המשטר הישראלי על ניתוק הקשרים הכלכליים והמסחריים, בפועל, שיתוף הפעולה בין שתי המדינות נמשך בצורה חשאית ואף גלויה.
שיתוף הפעולה והאינטראקציות הכלכליות והמסחריות של טורקיה עם המשטר הציוני מתבצעות בשלוש דרכים: ימית, יבשתית ואווירית. דרכים אלו הן כדלקמן:
- שימוש בנתיבי תעבורה ולוגיסטיקה ימית:נפט, חומרי בנייה, פלדה ועוד מועברים באוניות תחת דגלי מדינות ניטרליות כגון ליבריה, פנמה וכדומה, מנמלי טורקיה לנמלים ישראליים. על פי מידע קיים, כ-18% מהסחורות הבסיסיות והלא-נפטיות של המשטר הישראלי מסופקות על ידי אוניות מטען טורקיות.הנתיב הימי הוא חיוני ובעל חשיבות רבה לאספקת הנפט לישראל. על פי מידע קיים, רוב הנפט הדרוש לישראל מסופק על ידי מדינות מרכז אסיה, כגון אזרבייג'ן וקזחסטן, וכל זה קשור למעבר דרך טורקיה. מכאן, הנפט הדרוש למשטר הישראלי מהים הכספי נכנס לטורקיה על ידי ממשלת באקו ובשיתוף טורקיה דרך צינור באקו-טביליסי-ג'ייהאן. מכליות נפט טורקיות טוענות נפט מנמל ג'ייהאן, ועם כניסתן למים הטריטוריאליים של המשטר הישראלי, הן מכבות את מערכות הזיהוי (AIS) שלהן ומעבירות את המטען בנמלי חיפה, אשדוד ואשקלון.המשטר הציוני דורג בראש רשימת יעדי הנפט של הרפובליקה של אזרבייג'ן בינואר [שנה שעברה] עם 523,500 טון מטען נפט בשווי 297 מיליון דולר.
(צינור באקו-טביליסי-ג'ייהאן המעביר נפט מהים הכספי לים התיכון)
- שימוש בנתיבים יבשתיים ואוויריים בצורה היברידית:המסחר בשיטה זו מתבצע דרך מדינות שלישיות. בשיטה זו, סחורות מועברות ככל הנראה יבשתית מטורקיה לרפובליקה של אזרבייג'ן וגאורגיה, ומשם מועברות בדרך האוויר למשטר הישראלי. חברות לוגיסטיקה של ממשלת באקו ממלאות תפקיד מפתח בכך. טיסות מטוסי המטען של ממשלת באקו לישראל מתקיימות באופן פעיל לחלוטין, וסביר להניח שמועבר מטען טורקי מבאקו למשטר.
- שימוש בנתיבים אוויריים של טורקיה ומדינות אחרות ידידותיות לישראל:חברות תעופה טורקיות וישראליות יכולות להשתמש בנתיבים דרך מדינות כמו ירדן, איחוד האמירויות ויוון. מטען עשוי להישלח בתווית "ליעד: עומאן", אך היעד האמיתי שלו הוא תל אביב.
(נתיבים ימיים ואוויריים אפשריים להעברת נפט וסחורות למשטר הציוני)חילופי הכספים מתבצעים אף הם דרך מדינות מתווכות. בנקים מאיחוד האמירויות ומשוויץ יכולים לסייע לטורקיה ולישראל בהעברת כספים. ניתן להשתמש גם בעסקאות מטבעות קריפטוגרפיים כדי לשמור על אנונימיות.
באופן כללי, לא טורקיה ולא המשטר הישראלי מעוניינים בניתוק מוחלט של הקשרים הכלכליים והמסחריים ביניהם. טורקיה מרוויחה מסחר בתחומים שונים עם ישראל, והמשטר הישראלי, בנוסף להשגת הנפט הדרוש ואספקת סחורות חיוניות כגון טקסטיל ומזון, יכול לנצל את יכולתה של טורקיה לייצא גז ישראלי לאירופה דרך שטחה. כמו כן, ישראל יכולה לקבל גישה לשווקים במרכז אסיה ובקווקז דרך טורקיה. זהו נושא חשוב מאוד שמביא תועלת כלכלית לשני הצדדים. בינתיים, ההצהרות הפומביות של גורמים טורקיים וישראליים על ניתוק היחסים נועדו בעיקר לשימוש פנימי ולשמירת תדמית בפני דעת הקהל העולמית. סביר מאוד להניח שכל עוד המתיחות נשארת "בגדר רטוריקה", לא יחול שינוי במגמת הסחר הרווחי בין טורקיה לישראל.
שיתוף פעולה ואינטראקציות מסחריות של מדינות, ובמיוחד מדינות אסלאמיות, עם המשטר הישראלי, מונעים את החלשת המשטר ואת הפעלת הלחץ עליו, ולמעשה מסייעים למשטר להמשיך בפשעיו נגד העם הפלסטיני והאזור. ניתוק שיתופי הפעולה והאינטראקציות הוא אחד הצעדים העיקריים להפעלת לחץ על המשטר הישראלי להפסיק את פשעיו.
המנהיג העליון [עלי ח'אמנאי] חזר והדגיש את הצורך בכך שמדינות אסלאמיות ינתקו את שיתוף הפעולה הכלכלי והפוליטי עם המשטר הישראלי. חובתן של הממשלות היא לנתק את הסיוע הפוליטי, התעמולתי והנשק, ולהימנע ממשלוח סחורות צריכה למשטר הציוני. נושא חשוב זה מתרחש למרבה הצער בעוד שמספר ממשלות של מדינות אסלאמיות ממשיכות לקיים את יחסיהן הפוליטיים, המסחריים והצבאיים עם המשטר הישראלי.
טורקיה, כמדינה בעלת משקל אזורי חשוב ומשפיע, אם היא באמת מחפשת לסיים את הטבח והמלחמה נגד הפלסטינים ולהפעיל לחץ על ישראל, צריכה לנתק את יחסיה הכלכליים, המסחריים והפוליטיים עם משטר זה. אחרת, היא נחשבת לשותפה ישירה ועקיפה לפשעי המשטר הישראלי.
