פיקר טוען כי נתניהו שהוא מכיר כיום "שונה באופן קיצוני" מנתניהו של שנות ה-90, וקובע כי "יש טרנספורמציה היסטרית אצל נתניהו… זה לא האיש שהכרתי. הנזק שהוא גרם לחברה הישראלית הוא בלתי ניתן לתיאור".
הוא משווה את מצבו של נתניהו ל"ענף עץ שנסחף על ידי שטף ללא כל שליטה", וטוען כי החלטותיו אינן עוד רציונליות אלא נשלטות על ידי אינסטינקט, פחד ואובססיה להישאר בשלטון. לדברי פיקר, נתניהו אינו מונע עוד על ידי פרויקט פוליטי או אידיאולוגי, אלא על ידי הישרדות אישית.
פיקר אמר כי "המסר שלו היום הוא שכל מה נתניהו עושה הוא למען הישארותו כראש ממשלה, מקדנציה אחת לאחרת". הוא מסכם באומרו שכעסו ואכזבתו מ"חברו הוותיק" גוברים מדי יום, בהתחשב במה שקורה היום אינו משבר פוליטי חולף, אלא קריסה מוסרית ואישית של אדם אובססיבי לשלטון, גם אם המחיר הוא הישות הישראלית.
