במהלך דיון הקבינט הסוער שבו הוחלט על כיבוש העיר עזה, סברו כל ראשי מערכת הביטחון כי הצעת הרמטכ"ל מתאימה יותר בעת הזו. גם בקרב ראשי מערכת הביטחון ישנה הסכמה על כך שנדרש לחץ צבאי כדי להחזיר את חמאס למשא ומתן, אך עם זאת כיבוש הרצועה מסכן את החטופים והחיילים. ראשי מערכת הביטחון, ובמידה מסוימת גם שר החוץ גדעון סער ויו"ר ש"ס אריה דרעי, חושבים שחלון ההזדמנויות המדיני בעקבות מבצע מרכבות גדעון עדיין לא מוצה לחלוטין. לטענתם, יש עדיין אפשרות לצמצם את הפערים ולהגיע להסכם על מתווה חלקי.
לפי גישת סער ודרעי, לא נכון להתעקש בשלב הזה על "הכול או כלום" כפי שהצהירו לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר רון דרמר והשליח האמריקני וויטקוף. הנושא הזה תפס חלק משמעותי מהדיון, ובסופו של דבר ראש הממשלה אף הסכים עם הגישה הזו – שלא סוגרים את הדלת לעסקה חלקית, אך לא כלל אותה בהחלטה. בעקבות ההסכמה בעל פה של נתניהו, דרעי וסער תמכו בהצעה. לעומתם, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התנגד, בגלל שהבין שניתן יהיה לעצור את הכוחות אם ייפתח חלון להשגת עסקה.
למעשה, הרמטכ"ל הציג שתי אופציות בדיון: כיתור ופשיטות – כלומר ניצול העמדות השולטות של צה"ל כדי להפעיל מקסימום לחץ צבאי במינימום סיכון לחטופים ובהתאם לשחיקת הכוחות. התוכנית השנייה היא כיבוש הרצועה, אך הרמטכ"ל התנגד לה בתוקף.
בפועל, ראש הממשלה הציג תוכנית שלישית – שהיא זו שעליה הוחלט לבסוף. התוכנית פועלת ב"שיטת הסלאמי", כך שבשלב הראשון תושג שליטה על העיר עזה, ובהמשך בהתאם להתפתחויות – מעבר למחנות המרכז. בלב התוכנית נמצאת ההערכה שעזה היא מרכז הכובד של מה שנשאר מחמאס ושלהשתלטות עליה יהיה אפקט משמעותי על ההנהגה, לצד לחץ מצד האוכלוסייה בעקבות הנעתם מחוץ לעיר. לפי ראש הממשלה, יש לתוכנית הזו סיכוי ממשי לקדם את החזרת החטופים וגם את הכרעת חמאס.
